[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עינת ברקן
/
היא עדיין מתה

היא עדיין מתה - כמה מפתיע... מהרגע שהודיעו לי שהיא מתה חשבתי
שהיא עובדת עלי ועל כל שאר העולם, שהיא עושה לנו את זה
בכוונה.
ציפיתי שתוך כמה ימים היא תכנס פתאום הביתה, תזרוק את אחד
מהתיקים הענקיים שלה ליד הדלת, תלך לחדר שלי, תניח מתנה קטנה
על המיטה, משהו קטן, כמו סיכה לשיער, כמו שהיא תמיד היתה קונה
לי, תחזור לסלון, תשכב על הספה בכבדות ותשאל, עם נימה קלה של
רשעות, מה עשיתי בימים האחרונים והאם הכל בסדר בלימודים.
אני כבר תיכננתי איך אני מבקשת ממנה סליחה ושאני אעשה כל מה
שהיא רוצה, אפילו אלמד רפואת שיניים. היא תמיד אמרה "רפואת
שיניים זה המקצוע הכי משתלם שיש..."
אני אפילו לא אעזוב את הבית, לא אתעקש לגדול ולהתבגר ולגלות
כמה קשה זה לחיות, אני אעשה כל מה שהיא רוצה. אני אענה על
השאלות שלה באריכות ולא אפטור אותה ב"הכל בסדר".
מה עוד את רוצה שאני אעשה אמא? מה אני יכולה לעשות כדי שתחזרי
אלי ולא רק בחלומות רעים?
אני חושבת שהבנתי את המסר. מאז שהלכת לך והתאבדת בים החיים שלי
התדרדרו. איך יכולת לחשוב שזה הדבר הנכון לעשות?
אני בטוחה שנקמה היתה חלק מהעניין.
אני זוכרת שבאת אלי כשהייתי בערך בת 18. הסברת לי שיום אחד את
תתאבדי, אבל זה יקרה עוד כמה שנים, ואיך הגבתי? בשתיקה, כרגיל,
כי איך אפשר לעמוד מול אישיות חזקה ואומללה שכמוך ולהגיד משהו
בכלל?
בסוף באמת עשית את זה, הסברת לי שזה לטובתי כי את מזדקנת ואת
לא רוצה שאני או אבא נטפל בך. את לא מבינה שאין לי חיים
בלעדייך?! כל החלטה שעשיתי בחיי היתה שזורה בהסכמתך ומאז שהלכת
החלטתי את כל ההחלטות השגויות. בגלל זה אני היום בגיל 25 בלי
עבודה, בלי תואר, ואומללה. אני שונאת את אבא שלי בגללך, אני
חולמת עלייך כל לילה שאת חוזרת.
פעם באמת האמנתי שתחזרי ולא סיפרתי לאף אחד. ידעתי שהם יחשבו
שאני משוגעת, ואני לא, אני סתם ילדה קטנה שרוצה לבכות לאמא. אם
היית פה היית אומרת לי להפסיק לבכות כבר, כי זה לא יעזור. תמיד
היית בעד מעשים ונגד דמעות.
את בכלל יודעת לאן לחזור? אבא מכר את הבית ועבר לפתח תקווה,
אבל אני בדירה של סבתא שהיא בבעלותי בזכותך, אז תבואי לשם. אני
מבטיחה לא למכור עד שתחזרי, בסדר?
העיקר שתבואי כי ממש כואב לי מבפנים. אני אהיה החלום שתמיד
רצית שאהיה. אם את אוהבת אותי אז תחזרי.
אוהבת ומתגעגעת,
בתך היחידה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם אנשים היו
קרובים זה לזה-
כשטווח הנשק היה
קצר


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/03 20:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עינת ברקן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה