New Stage - Go To Main Page

יצחק-צחי מלמד
/
ג'וינט חוזר

זה הסוד שלי:
יום אחד מצאתי עצמי באמסטרדם שורק ברחוב למחזיקי מפתחות
המצפצפים אלי בחזרה. הישראלי שמכר לנו את ה'קיי פיינדרס' החזיק
גם במעין הוסטל, שיועד לאלו שרוכלים בסחורה שלו. עמדתי כך עד
שפי התייבש. בערב הלכתי לעשן חשיש ב'Happy Famili', רשת קופי
שופס שהיתה גם מרכז  קהילתי ממומן על ידי עיריית אמסטרדם.
מחירי החשיש שם היו זולים יותר מ'הבולדוג' המנוכר, והם גם
אירגנו אירועים כמו שייט תעלות ותחרויות ספורט. בצידו השני של
הבאר, שהיה ריק, ישבה בחורה בלונדינית. עמדתי לידה והושטתי לה
את הג'וינט . אחר כך הצעתי לבלונדה לבוא איתי להוסטל.  
התפשטנו שנינו והתעלסנו, אך כשניסיתי לחדור לכוס, עצרה בעדי.
בחדר החשוך היה גלובוס ענק ואני הדלקתי את התאורה הפנימית שלו,
החדר נצבע כחלחל. הבחורה הציתה ג'וינט (מאוחר יותר גיליתי שזו
התנועה השכיחה שלה), ואנו פצחנו בשיחה. שמה היה קורין, גרמניה
במוצאה, רקדנית בעיסוקה, שבאה אחרי בעלה לאמסטרדם. כאן פתחה
בכספו של אביה, שהיה מיליונר שעשה את הונו בתעשית מזון חזירים,
מסעדה סורינאמית. סיפרתי לה שאני ישראלי, מתפרנס ממכירות (נשמע
מכובד יותר מ'רוכל', מה גם שלא ידעתי איך אומרים באנגלית
'רוכל'). קורין הדליקה עוד צינגל'ה ואמרה לי: "אתה יהודי, גם
בעלי יהודי ישראלי. לכם היהודים יש סוד, גלה לי את סודך".
בהתחלה עוד לא הבנתי שהיא מחופפת, אבל אחרי שהבנתי זאת אמרתי
לה: "אם את רוצה סוד, תני לי בכוס שלך לתקוע שמוק (גרמנית
ואידיש משובשות)". המשכנו, וקורין השמיעה קולות גבוהים. הקי
פיינדרים שהיו בחדר החלו לצפצף גם הם, וכל הבית קם על רגליו.
"מה באשר לסוד שלך?" שאלה.
"את זה אני לא רשאי לגלות  לך עכשיו." עניתי לה.

למחרת הלכתי לעבוד ב'מכירות'. קורין נשארה בהוסטל, וכשחזרתי
מצאתי אותה מעשנת ומסתכלת על החתול. קורין שמחה לקראתי, ואמרה
את המנטרה שלה:"We'v got to get to the Happy Famili to get
some Hash". קנינו אפגני, קורין הבטיחה להתחלק איתי בהוצאה.
בילינו עד שעות הלילה הקטנות, ואז נסענו למסעדה שלה.
"תרגיש כמו בבית." אמרה לי. הדליקה את האורות במטבח הענק,
והכינה לי ארוחה.

זמן עבר. קורין דברה על תוכניותיה להתנדב בקיבוץ, סיפרה על
מועדון שהיה לה בפרנקפורט. את הכסף לא ראיתי בחזרה והיא גם לא
השתתפה בהוצאות השכירות בהוסטל, לעומת זאת לחצה עלי לגלות את
הסוד היהודי; אני ניהניתי מצפצופי הקי פיינדרים.

יום אחד השתתפתי במירוץ קרוקט (קציצת בשר הולנדית) בכפית
שארגנו ב'Happy Famili'. המסלול עבר על גבי סירות שהיו מוצבות
זו לצד זו לרוחב תעלה. בנקודת הסיום ניצבה סירת המעודדים בה
ישבה קורין, כשהגעתי אליה הפעילה את המנוע.
בפה מלא בקצף תעלה, קראתי לעבר קורין: "הסבא שלי, שהיה סוחר
שיכר בעייירה, דפק את סבתא שלך, שהיתה רועת החזירים של הכפר,
ושילם לה בסחורה. אחר כך שיסתה בו סבתא שלך את הכלבים, והוא,
כשהיה יום השוק, דרש מסבא שלך את הכסף עבור הבירה ששתתה אשתו".
ביום למחרת נעלמה קורין, ואני הלכתי לחפש אותה במסעדה. נכנסתי
בזמן שבעלה, בג'לביה לבנה וזקן עבות, בירך בקול על החשיש "ברוך
אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, הנותן רוח בחומר", הוא היה חבר
הכת של רינה שני, שפתחה קומונה באמסטרדם, ולא התענין במיוחד
לאן נעלמה אשתו.

עוד זמן עבר, והבארמן מה'Happy Famili' אמר לי: "פגשתי את
קורין בתחנת הרכבת בדרכה לברלין,  ספרה לי שדיברת עליה עם
בעלה. אל תבוא לכאן יותר, אנשים מהסוג שלך הולכים ל'בולדוג'".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/12/03 17:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק-צחי מלמד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה