[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוית גל
/
אין לה לאן לחזור

התקווה התמוגגה היום, הציפיות והחלומות תמו לתסוס ולנסות לחזור
לתחיה ואני, כציפור בודדה מרגישה. ציפור שעזבה את הקן, אין לה
אמא ואין אבא, הכל קר ומנוכר כביום ברד. למרות שהוריה של
הציפור אהבוה ונתנו לה אוכל, והיא ידעה והרגישה שיש בליבם את
ההרגשה הזאת, אך בכל פעם שניסתה לשאול או לסחוט את אותה אהבה,
אך לשווא.

כאבה של הציפור גדל וגדל עמוק בפנים אך הציפור הקטנה לא ידעה
איך להתמודד עם הדבר והקטנה קפאה למוות בלי שאף אחד לא הרגיש
ולא דאג. אולי אותה ציפור זו אני או לא. לעולם אין לדעת מה
הסובבים אותך חושבים עלייך אלא מה הם מרגישים כלפייך. לעולם אך
לעולם אל תשכח להגיד לאוהבייך איך אתה מרגיש כלפיהם כי זכור
יבוא יום ואת המילים הפשוטות:"אני אוהב אותך" לא תוכל לומר
עוד.


אז בבקשה השתמש והרבה בביטוי,
כי אני לא שמעתי אותה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אישה אחת הייתה
כל כך שמנה,
שהחברה שלה אכלה
אורז.




אד המתאבד מעלה
בדיחות באוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/03 22:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוית גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה