ארבל הכרמלי / כברירת מחדל |
ביום לפוגשך ולנשקך,
הלב הולם מבפנים
ומכין לך זר פרחים
לפעם הבאה שהחסד יעטפנו
ומר ליבנו, נשכחהו.
והיה החסד הניתן לנו במשורה
כאותו כד שמן של חנוכה
שהספיק, הספיק ומספיק...
גם את הדמיון להצית,
בין 4 חסד 4 אחד למשנהו,
בשביל 4 לגמור 4 בעצמנו.
15/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|