היא כל הזמן אומרת לי "תתפסי לך בעל עשיר עם הרבה כסף". ומביטה
בי במבט קפוא. די סבתא כסף זה לא הכל בחיים, את צריכה לדעת את
זה.
טוב, נו, פולניה. גדלה בבית שהיו מחביאים גולדות מתחת לבלטות.
מה אפשר לעשות?
עד היום אני חושבת שיש עוד משהו מתחת לבלטות, אפילו היא לא
יודעת איפה בדיוק.
על דורון, תימני חביב שנתן אהבה בחינם ולא ביקש דבר בחזרה, הם
אמרו, מה פתאום! וואי זמיר...הוא תימני, לא הסתדר להם הג'חנון
והקובנה. הם לא ידעו אייך לעכל את זה!
על שחר, הפריע להם השילוב בין העיראקי והפרסי וחוץ מזה שהוא
היה יצור מאוד לא חברותי, זה לא יאה ולא נאה לנסיכה הפולניה
שלנו!
טוב האמת שהוא היה ממש הגזמה פראית, זן מיוחד! טוב הוא לא אשם,
זאת אמא שלו אשמה בכל, עד היום היא מאכילה אותו בכפית של זהב
ומנגבת לו את זוית הפה עם הסינור שלה.
זהו, מאז הפסקתי כבר להכיר, לגלות, לערבב את כולם במעורב
ירושלמי שלי. במילא אף אחד לא יודע אייך לאכול את זה. אז למה
סתם? אני גם ככה אוהבת לאכול לבד, להינות מכל ביס יחיד ומיוחד
לבדי, זה הכי כייף.
אז שילכו כולם, לעיסוקים שלהם, לחטט בעצמם קצת. אולי הם ימצאו
איזה תחביב חדש.
ומצידי שידחפו את העיצות שלהם לאיזה פתק ויקברו אותו מתחת
לבלטות, ככה ליד השטרות, שיהיה חם ונעים לשניהם ביחד.