שלושה, ארבעה, חמישה אנשים
יצאו וקפצו ורכבו בכבישים.

אמר האחד: "אולי נחזור,
נגיע לצומת - נסתובב ברמזור".

אמר השני: "לחזור זה טיפשי".
"גם אני חושב כך", אמר השלישי.

הרביעי התעלם - הוא בהה באויר,
בזמרות ישנות את זמנו העביר.

אמר חמישי: "יהיה זה נחמד
אם נמצא פה פינה לעצור ולנוח,
נשתה גזוזים ונאכל שוקולד
ונבריק נברשות מזכוכית לקינוח!"

שמעו גם קשבו ארבעה אחרים
את דברי חמישי החכם ומשכיל,
פרסו המפה וחילקו הדברים,
ואז רבותי, הויכוח התחיל.


שלושה, ארבעה, חמישה אנשים
עצרו ואכלו כי היו מותשים.

אמר האחד: "טוב ויפה,
נתחיל במנת עוגיות וקפה!"

אמר השני: "קפה זה מבחיל!
עדיף בעוגת תפוד"ים להתחיל".

אמר השלישי: "נתחיל בתפוח.
זה טעים, זה אדום, זה לא לויכוח!"

הרביעי התעלם, נעמד על הראש
וספר חתולים בשלווה ובנחת.
הוא יכל לעמוד שעתיים שלוש,
ולא משנה מה היה בצלחת.

אמר חמישי: " כולכם טועים!
לא קפה או עוגת תפו"דים או תפוח,
חישבו על מוצלח, חישבו על טעים -
צריך להתחיל במשהו מלוח!"

ובאותו הרגע השמים התרוקנו והאדמה נופצה לרסיסים, שחור נהפך
לבן, גדול לקטן, ארוך לקצר וצלוחית... לקישוא.

"מלוח!", קראו ארבעה אחרים,
"מלוח זה טוב, זה אפילו טעים!"
אמר חמישי: "נכון חברים,
נוכל להכין מטעמים נפלאים!"


שלושה, ארבעה, חמישה אנשים
הכינו בצק והחלו לשים.

האחד עוגיות,
השני מציות,
השלישי תופינים,
הרביעי קרוטונים.

ורק חמישי לא הלך והגזים,
הוא רצה לאכול מליחות כאמור,
אך במקום לאפות חיקויים נלוזים,
הוא לקח גוש של מלח ושם בתנור.

והמלח גדל והפך ל...קומקום!
וצמחו לו רגליים ופה ושטיח,
ואחרי מאמץ הוא הצליח לקום,
ואפילו לפתוח הדלת הצליח!

"אני שליטכם!", אמר הקומקום,
"אני הדבר החזק ביקום!

"ואם תסרבו, אנשים חביבים,
אהפוך את כולכם לאבק כוכבים!!"


אך שלושה, ארבעה, חמישה אנשים -
הם היו קצת יותר חכמים מטיפשים.

הם ידעו שקומקום הוא יצור ערמומי,
וידעו כי לבטח בהם משטה,
אז במקום לקבלו כמנהיג עולמי,
הם הרתיחו בו מים והכינו בו תה.


מוסר ההשכל הוא פשוט וברור,
אם תרצו לאפות (אבל גם להצליח),
הכניסו דברים מלוחים לתנור
וסגרו את הדלת במנעול ובריח.