בין השטחים וארץ ישראל, על דרך מתפתלת בין גבעות צהובות, עמד
מחסום. קוביות בטון, פסי תיל ושלטי אזהרה על הכביש. שלושה
חיילים, אחד יושב מתחת לגגון פח ושניים עומדים בין הקוביות
שחסמו את הכביש. מוניות צהובות חונות בצד הדרך, מרחק הליכה
מהמחסום. הנהגים יושבים, חלקם בתוך המוניות וחלקם בחוץ, מחכים
ללקוחות. שמש הצהרים מחממת את האספלט השחור ואת הבטון ובאופק
עומדת עיר מאובקת. החיילים מדברים בינהם ומידי פעם מביטים
לכיוון המוניות.
טנדר ישן מגיע, לוחיות זיהוי ערביות. חייל מסמן לו לעצור. הנהג
מגיש תעודות בזמן שחייל אחר בוחן את הרכב במבט חשדני. החייל עם
התעודות הולך אל עמדת הקשר ובודק את מספר תעודת הזהות של הנהג.
בתוך הטנדר מצטופפים הנהג ועוד שניים. הנהג מביט בחייל דרך
המראה ומחכה. החייל עם התעודות מסמן לחברו בתנועת יד וזה פונה
אל הנהג ואומר לו להחנות את הרכב בצד ולחכות בחוץ.
כמה מנהגי המוניות מביטים לכיוון המחסום בשעמום.
הנהג ושני הנוסעים יוצאים מהטנדר. החייל עם התעודות חוזר אל
המחסום. גם החייל השלישי קם ממושבו מתחת לגג הפח ומצטרף אליהם.
חייל אחד הולך אל תא המטען העמוס ומתחיל לחטט בו. הנהג מביט בו
בחשש, הוא פונה אל החייל שלקח את תעודת הזהות שלו ושואל אם
הכול בסדר.
החייל אומר לו שיביא את התעודות של השניים האחרים. הנהג ושני
נוסעיו נראים כמו פועלים, הבגדים שלהם מלוכלכים מאבק ונתזי
צבע. אחד מהם מחזיק שקית ניילון ירוקה.
אחד החיילים פונה אל הפועל עם השקית ושואל מה יש בתוכה. הפועל
פותח את השקית ומוציא סוודר שחור. החייל עם התעודות חוזר אל
הקשר ובודק את שתי התעודות הנוספות. הוא צועק משהו לחברו וזה
אומר לשלושת הערבים לעמוד בשורה ליד הטנדר. החייל השלישי פותח
את דלת הרכב ומביט פנימה.
משהו לא בסדר? שואל הנהג.
אנחנו עובדים בישראל כל הזמן, הוא ממשיך ופונה אל החייל, אין
בעיה.
החייל אומר לו לשתוק.
רכב נוסף עוצר במחסום. מכונית חדשה, שחורה, כבדה, חלונות כהים.
לוחיות זיהוי ערביות. אחד החיילים מסמן לרכב לעצור. חלון הנהג
נפתח בתנועה חשמלית חלקה. בפנים יושבים גבר ואישה, הגבר לבוש
חליפה כהה, האישה חליפה אדומה וכיסוי ראש אפור. החייל מבקש
מהנהג לצאת ולתת לו תעודת זהות. הנהג מוריד את משקפי השמש
ומוסר אותם לאישה. הוא קם מכסא הנהג, אוויר קריר נושב לרגע
מתוך הרכב וסוגר אחריו את הדלת. הנהג מוציא ארנק מכיסו האחורי
ומוציא ממנו את התעודה. החייל מביט בה והולך לתת אותה לחברו
ליד עמדת הקשר.
החייל השלישי מתקרב אל הרכב ומציץ דרך השמשה הקדמית, מנסה
לראות פנימה. נהג המכונית מעיף בו מבט קצר.
חייל, קורא לעברו נהג הטנדר.
מה אתה רוצה, פונה אליו החייל.
הנהג מחייך ומצביע אל עבר המכונית השחורה, זה אוטו טוב, זה,
הא?
החייל מעיף זבוב מפניו וחוזר להביט ברכב.
שני החיילים חוזרים אל המחסום. אחד פונה אל נהג המכונית ומחזיר
לו את תעודת הזהות שלו. הנהג נכנס אל מכוניתו ונוסע משם. נהג
הטנדר מלווה את המכונית במבטו, זה אוטו טוב, חדש.
החייל עם התעודות פונה אל הנהג ואומר לו לשאול את אחד מהפועלים
איפה אישור העבודה שלו.
הנהג שואל את הפועל. הפועל מביט בבלבול בנהג ובחיילים.
מה, מה לא ברור, שואל אותו החייל בעצבנות, איפה האישור שלך,
הא? איפה?
אז מתרחבות עיניו של הפועל בהבנה והוא מכניס יד לכיס מכנסיו,
מוציא משם נייר מקופל ונותן אותו לחייל.
ממש מזל שסוף-סוף הבנת, אומר החייל ובוחן את האישור. רק על זה
אני מעכב אתכם פה עוד שעה, הוא מוסיף ומחזיר לפועל את הנייר.
יאללה, לכו תעמדו קצת ליד האוטו שלכם, אני כבר אגיד לכם מתי
ללכת.
חייל אחד חוזר לשבת בצל הגגון ושניים נשארים לעמוד במחסום,
נשענים על קוביות הבטון ומדברים.
לאחר כמה דקות מגיע אחד מנהגי המוניות ושואל אם יש איזו בעיה.
אחד החיילים אומר לו שאין שום בעיה, הכול בסדר. הנהג מביט
לכיוון הטנדר וחוזר אל המוניות.
רכב עם לוחיות צהובות חולף במחסום, הנהג הישראלי מנופף בשלום
לחיילים. אחד החיילים מנופף חזרה.
כמה ציפורים חגות באיטיות מעל לכביש ושמש הצהרים עומדת גבוה
במקומה.