ליאור זקסל / כמיהה |
הרכות של עורי
מרימה אותם אל על -
שלא ייראו כה נפולים ועצובים ממרומי מבטי-
ולופתת
חום עז
לו היו אלה ידיך שלך המפזרות חום בגופי
ידיך שלך המלטפות את שדיי ומעוררות אותם מתרדמתם
ידיך שלך הלופתות חזק
עד שאתה רואה אותי מתעוותת בכאב מהול בעונג
רכות עורי מהווה את רכות עיניך
חזך הנלחץ אל חזי
מבטך המעורפל ושפתייך החשוקות
לחישותיי הנדמות לך כצעקות
לעולם לא אוכל לשבוע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|