כבר שבועיים אני מנסה לברר, לפרש, להבין, כלוא בפאזל מפוזר של
מליון חלקים, ולא מצליח למצוא את דרכי החוצה.
כבר שבועיים שלמים מחפש סיבות, הסברים, תירוצים ולא מוצא.
מדוע עזבת אותי? אני מנסה לברר, להבין ולא מצליח.
אמרת שאני השתניתי. אני לא. אמרת שאני השתגעתי. אז מה?!
כולנו משוגעים. זו עדיין לא סיבה. אמרת שאנחנו לא מתאימים-מי
יכול להתאים לך? את כל כך קשה להבנה. מי יכול להתאים לך?
את כל כך קשה.
כבר שבועיים אני מנסה לברר, לפרש, להבין. חלקים בפאזל שלי
חסרים
ואני לא מוצא אותם, לא משנה איפה אני מחפש... את לא עוזרת לי
להבין. למצוא אותך, ולמצוא אותי. ולא מוצא.
מדוע עזבת אותי? נפרדת ממני באכזריות קרה כקרח. מדוע עזבת
אותי? אמרת שאני לא אותו האדם, מי נשאר אותו דבר?!
גם נהר הזורם לאיטו משתנה כל דקה. כל תזוזה של מים, כל תזוזה
של אוויר-וחל שינוי. לא אני השתניתי כל כך הרבה. מי יכול להבין
אותך?
את כל כך קשה.
כבר שבועיים אני מנסה, אבל לא מצליח להירגע. הטלפון לא מפסיק
לצלצל, אנשים מנחמים, משאירים הודעה, אבל את לטלפונים לא עונה.

ביקשת שאתרחק ממך - איך אני יכול? אני אוהב אותך - איך אוכל
להתרחק ממך? ביקשת ממני להבין שזה נגמר... מה יש פה להבין
בכלל?
לא נתת לי הסברים.
אני הולך בדרך לבית שלך, מבקש ממך להקשיב. אבל את רק צורחת
ואומרת לי להתרחק. איך אני אמור להבין שזה נגמר?!
אני עוזב את הדירה שלך - מתעצבן. רוצה להבין, רוצה להירגע.
תופס את הידיים שלי בתוך עצמי, מנסה להחזיק מעמד...
אני רואה שהשתנית, השתנית קצת גם, בגלל זה את קוראת לי משוגע.

את כבר לא מבינה אותי. נראה לי שאת זו שהשתגעה פה.
מנסה להרוס יחסים כה טובים. הכול את הורסת. מן יצר הרסני שכזה
לא בריא לאף אחד.
אני הולך ברחוב, מביט לרצפה, מנסה למצוא תשובה.
את הכול את הורסת - ואני את עצמי.
את כבר לא מבינה אותי. הייתי נותן הכול בשבילך. נראה לי שאת זו
שהשתנתה פה. נמאס לי ממך. לא רוצה לראות אותך יותר.
עופי לי מהחיים! צאי לי מהראש! מהלב! אני הולך וצורח שתצאי
ממני, אבל את נאחזת בנימי ליבי.
את אומרת שאנחנו כבר לא מתאימים. את כל כך קשה להבנה.
איך אנחנו לא מתאימים? פתאום- הפסקת לאהוב אותי?
ואני- כבר לא יודע אם אוהב אותך.
כן. כנראה שגם אני השתניתי, התבגרתי, אני כבר לא כל כך תמים.
את לא מה שנראית לי אז, את לא תמימה, מקסימה-את לא.
את רק שורפת, רוצחת. אני לא צריך את זה.
כן, השתניתי קצת, וגם את השתנית, אנחנו לא מי שהיינו ואולי אף
פעם לא נהיה.
     השתניתי, וגם את השתנית, והמרחק בין שנינו- גדל!
              אני מבין עכשיו... התרחקנו.
                     כנראה שאני באמת משוגע.