[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קרן פרקש
/
האמת שמתחת לחיוך

מר לי בפה.
אני יושבת פה בחושך, באפלה, עם דמעות עומדות בעיניים.

החדר שלי מסודר, אתמול סידרתי אותו, אני מסדרת את החדר שלי
כשאני עצבנית, כועסת, רותחת, בוכה. למה דווקא לסדר? לא יודעת.

אני לא מבינה מה אני עושה פה.
למה דווקא עכשיו אני מתחילה להבין שאין אף אחד שבאמת אוהב אותי
שיודע עליי הכל, שאוהב כל דבר שבי.
אני זקוקה לאהבה. אלוהים, כמה שאני זקוקה לאהבה.
בשביל האנשים הכי קרובים אליי אני ממלאת מקומות, כל אחד
וצרכיו, אני מתחלקת - קחו! קחו את הכל ! לא שווה לחיות בעולם
הזה ככה...
לא אכפת לי מהמחשבות שלכם, לבסוף אתם "אוהבים" אותי רק בשביל
הצרכים שלכם.
אי אפשר לשנות אותי, אי אפשר.
זה לא יעזור לכם, זה לא יעזור לכם. אף אחד לא מוכן לקבל אותי
כפי שאני? אני לא מבינה, אני לא מבינה איך אני יכולה לחיות
בידיעה שבשבילו אני תמיד אהיה במקום שני, ובשבילו אני אובייקט
מיני, ובשבילה אני חברה אמיתית לעת צרה, ובשביל ההוא, רק
למחשבה - לא , באמת, רק במחשבה...

האור מעומעם, הוא גורם לי לחשוב לא טוב, יאמרו הרבה דברים על
הקבר שלי, אבל אף אחד באמת  בכל ליבו לא יהיה שלם עם העצב
שלו.
אני מיותרת בעולם הזה, אני רק סופגת עוד מכות, ועוד מכות,
וכולם לרעתי. אני לא מסוגלת לשבת ככה, בחדר החשוך שלי, ולדעת,
שאין אף אחד - אף אחד שאני יכולה לשים עליו את היד ולהגיד:
"הוא יודע מי אני, והוא אוהב הכל בי - את כל הצדדים שבי, אם זה
לטובה, או לרעה."
הכל מסביב כל כך שטחי , כל אחד מאשים אחד את השני, אבל נחשו מי
יוצאת בסוף עם דמעות? - אני.
אני חושבת שפרט לאמא ואבא שלי אני לא יכולה לסמוך על אף אחד.
בסוף כולם רדודים. בסוף כל אחד חושב רק על עצמו.
אני לא צריכה להסביר את עצמי לאף אחד. אני כזו. נקודה. אין פה
מה להבין יותר מידי, תפנימו לעצמכם. אתם מטומטמים אם אתם
חושבים שאתם יודעים לאהוב, כי זו לא אהבה - זו לא אהבה!
אני לא הייתי אמורה להרגיש כך אם זו הייתה אהבה אמיתית.

אם תסתכלו מבפנים, תבינו כמה אתם טועים. אני לא מצליחה למצוא
פיתרון לבעיה הזו, חוץ מלפתור אתכם ממנה.
אתם גם לא יודעים מה עכשיו קורה איתכם, מי באמת חבר אמת שלכם,
האם באמת אנשים אוהבים אתכם כמו שהם אומרים לכם, האם הייתם
מוכנים להיות מקום שני בשביל מישהו, ולדעת זאת כל ימי חייכם,
ואם לחייך חיוך דפוק שכזה - רק כדי שהכל יראה בסדר.

אני לא מוכנה לזה.

אתם בטח אומרים לעצמכם עכשיו, "עוד אחת עם בעיות התבגרות, זה
יעבור לה, ביטחון עצמי על הפנים - היא תתבגר".
תצאו מהאשליה, ואחרי שתצאו ממנה-
קחו אותי איתכם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כולם גושי חרא
מלוקקים.

גם אני.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/12/03 0:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן פרקש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה