[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סוויט ג'ליבין
/
דברים שלא אמרתי

30.11.03

טוב,מאיפה להתחיל?
לא דיברנו כבר חודש ומשהו, אני כבר לא עוקבת.
אני חושבת שזה עדיף, אני מפחדת שאם נדבר עכשיו, שוב אני ארגיש
כמו החברה הקטנה שלך שתמיד מוכנה לעשות הכל ולא יודעת מתי הגיע
הזמן לעזוב אותך.
אז מה... אני כבר לא זוכרת,אנחנו בפסק זמן עכשיו? :) ככה קראת
לזה אם אני לא טועה. ויכול להיות שהרבה דברים השתנו מאז.
אני לא יודעת מה שלומך, ואני בטוחה שאתה לא יודע מה שלומי.
אני מתארת לעצמי שאתה חושב הכל כרגיל.
אולי הגיע הזמן שתדע מה עבר עליי בחודשיים האחרונים, השתדלתי
כל כך שלא יוודע לך, ויום אחד אולי תדע הכל.
בינתיים נסכם את זה בזה שבכיתי.

כשהיינו יחד הפכת להיות חלק כ"כ משמעותי בחיים שלי וכאילו הפכת
לחלק ממני ואז יום אחד כבר לא.ולא ידעתי איך להתמודד, אז בכיתי
והפסקתי לדבר עם כולם, נשארתי בבית, ולא יצאתי גם לא לבית ספר.

נשארתי לבד, איבדתי את כל מעט השפיות שנשארה לי אחרי שלושה
חודשים איתך.
אנחנו כבר לא דיברנו, כבר הפסקתי לשאול עלייך.
לא ידעתי מה קורה, אם יש מישהי אחרת, אם אתה חושב עליי,
אם אכפת לך, אם לא אכפת לך, פשוט לא ידעתי ואיפשהו זה הפך
להיות הדבר הכי טוב.

רק עכשיו התחלתי להבין כמה צדקת, שזה באמת קשה מדי.
והבנתי שעשינו רע אחד לשניה, והיה לי כל כך קשה לשמוע אותך
אומר את זה אז...
ופתאום אתה נראה לי כ"כ חכם שידעת את כבר אז, ואני הייתי
אופטימית מדי וחשבתי שהכל יכול להצליח העיקר שתשאר בחיים שלי.
אולי בכל זאת אני קצת יותר מזוכיסטית ממך.
זה פשוט לא היה הזמן המתאים  ועכשיו אני כבר לא יודעת אם אי
פעם יהיה זמן כזה כי הצלחנו להרוס כמעט כל דבר יפה שהיה במערכת
יחסים הזו.

אז כבר סלחתי שהתגברת לפני, ושלי היה יותר קשה,
סלחתי שכבר הפסקת  להיות כ"כ רגיש אליי אחרי שניפרדנו,
והפסקתי להאשים  אותך בהכל, ואולי הגיע הזמן להנות בלעדייך
ולהבין כמה זה טוב סוף סוף לסלוח לך.
אני בסדר עכשיו, ואני חושבת עלייך עדיין, ואכפת לי, ולא אהבתי
אף אחד כמו שאני אוהבת אותך. וזה כבר לא משנה אם אתה עדיין
אוהב,למרות שכל מה שאני מבקשת ממך זה תמיד לאהוב אותי כמו
שאהבת אותי פעם. וזה לא כ"כ הרבה לבקש... :)
ואולי נזכרתי קצת מאוחר ואולי עכשיו זה קצת טיפשי אבל עכשיו
אני מאמינה לכל מה שלא האמנתי פעם.
ואני מתגעגעת אלייך ואני כבר לא נמנעת מלהגיד את זה או לחשוב
מה אתה תחשוב על זה. כי אולי באמת הצלחתי להתחיל תקופה חדשה
בחיים שלי, ולך אין חלק בה לא מוחשי לפחות. יש מישהו אחר וזה
נחמד, זה שונה, הוא שונה ממך,
את זה אני עדיין מעכלת.

אני אוהבת אותך, מסתכלת על התמונות שלך, חושבת עלייך ומתגעגעת
אלייך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ההוויה אינה
תלויה בהוואי
ובהלך הרוח של
חלקיה.

מיומנו של אחד.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/12/03 11:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סוויט ג'ליבין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה