|
כשהעלים נושרים, ונאספים אל האדמה
צהובים ממחלה ואדומים מדם
והעצים עומדים עירומים
רועדים בגשם
ומושיטים זרועות ארוכות
מבקשים חיבוק
משהו בי מתעורר, בוכה
בחורף גם אני מתפשטת
ולובשת רק מעטה דק של בדידות
בחורף גם אני מבקשת
קצת חום ואהבה
וחיבוק
וגם אני בחורף
לבד
ואולי מהאהבות שלי
שקבורות עמוק באדמה
ינבטו זרעי תקווה
שיד הגנן תחוס עליהם הפעם...
ספטמבר 2003 |
|
|
איפה הבנאדם?
הוא אמר שהוא
יבוא עוד רבע
שעה עם חמישים
גרם, מאנצי'יז
שיעשו לי
מאנצ'יז, ונבחרת
הכדורגל של
ארגנטינה. והם
מבינים בבשר,
הארגנטינאים.
(מתוך "חוויות
מהמונדיאל" מאת
שרלי נבלו, קצב
ומשורר עירוני,
בן דוד של
טריפו, זה
מהקולנוע? כאן
בשביל להראות
לכם שגם בשר זו
אמנות). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.