התעוררתי לא מזמן מממלכת הדימיון, זה כאב,נחתתי הישר למציאות
ועמדתי מולה, זה היה מוזר וזר.
אני אוהבת את ממלכת הדמיון, שם אפשר לייצור עולמות עולמות, בלי
שייכות למציאות, שם אני יוצרת לי עולם משלי, עולם שלי,
אני לובשת צורה ופושטת צורה, מלבישה דימויים, מטאפורות ומצבים
והכל על פי רצוני.
ממלכת הדימיון עולם הילדים, שם כייף להישאר, שם הבובות צוחקות
החיות שמחות והליצן מחייך.
ואני, אני לבושה שמלה של מלכה, מלכת ממלכת הדימיון, ובידי
שרביט צבעים שצובע הכל ורוד, ואף בנה לי טירה בממלכת הדימיון.
המעבר למציאות משעמם אותי, הצבעים בעולם הדימיון יותר
מגווונים,האנשים יותר יפים יותר טובים.
למלוך בעולם הדימיון אומרים "זו אי שפיות" אבל האם אפשר להישאר
שפוי במציאות?
כדי לשמור על שפיות מולכים בממלכת הדימיון. |
