הוקסמתי מקולך
קול ילדה המקפצת בחבל
צלול ומושך כבחבלי קסם
ואני נספג בתוכו וזורם
איתו עד אלייך.
לא פותח עיניים להסתכל
מגשש בידיי על תווי פנייך
כסומא המפלס במקלו את דרכו
ביום שטוף שמש,
לראות דרכם את יופייך
להרגיש את משי עורך
את קימטוטי החריש במחרשת הזמן
ואת החיוך המתפשט כגלים
על פני גומות החן.
ניחשתי את צבע העיניים
כדשא ירוק עם כתמים של תפוז
ועל ראשך צומחת אדמומיות של נחושת,
עכשיו אני מתלבט
האם לפתוח עיניי ולראות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.