יום ראשון-
קמה בבוקר עם דמעות בעיניים, לובשת תחפושת של אישה שמחה, שלא
ישימו לב, שלא ישאלו, שלא יציקו.
הולכת לבית ספר וצוחקת כל היום, חוזרת הביתה ומתחילה לבכות,
מחפשת תירוץ לחיים, הם כל כך מסריחים...
יום שני-
קמה בבוקר מסיוט נוראי, לובשת תחפושת של אישה רגועה,הולכת לבית
ספר ומתנהגת באדישות לסביבה, חוזרת הביתה על כל העולם ללא
סיבה.
יום שלישי-
קמה בבוקר עם עוד דמעות, לובשת שוב את התחפושת של האישה השמחה,
כי אין מה ללבוש בארון.
הולכת לבית ספר ושוב פעם צוחקת, חוזרת הביתה, נכנסת למיטה,
ונרדמת...
יום רביעי-
קמה בבוקר מעוד סיוט נוראי, וכל כך טיפשי, לובשת תחפושת של
אישה רצינית, הולכת לבית ספר ולא מתייחסת, מתעלמת, חוזרת הביתה
וממשיכה להתעלם, מהכל...
יום חמישי-
קמה בבוקר, בוקר רגיל, לובשת תחפושת של אישה שקטה, יותר מידי,
הולכת לבית ספר ומחכה שייגמר כבר היום, חוזרת הביתה ולא יכולה,
אז בוכה, איזה טיפשה...
יום שישי-
קמה בבוקר, עוד סיוט מעצבן, כל כך מעצבן...
לובשת תחפושת של אישה רגילה, הולכת לבית ספר ולא יכולה יותר,
בורחת לשירותים ובוכה, על החיים, הם כל כך מסריחים...
חוזרת הביתה ושוב מתנתקת, ושוב בוכה...
יום שבת-
לא צריך להתעורר, אז מה הדאגה...?