New Stage - Go To Main Page


היום הוא אותו הים כמו לפני שלוש שנים,
הוא ישאר כך גם אחרי שנמות.
אולי הוא יעלה מעט בגלל הנמסות הקרחונים,
אולי הוא ישטוף את כל קו החוף וערים שלמות יעלמו.
הים לא נעלב כשילדים באים אליו ומשתינים בתוכו
גם לא ממבוגר שעושה אותו דבר.
לא מהשמש שמאדה אותו,
מהגשם שמכה בו,
או מהסירות שחותכות בבשר.
אני חושש שלעולם לא אבין את הים
או אותך כשאת אומרת ש: "ים מרגיש לא רק כחול".

יש הרבה דגים בים, את זה כבר כל אדיוט מבין,
אבל אנ'לא רוצה דג - אני רוצה אישה.
אני לא רוצה להיות עם מישהי שמסריחה מהראש
או עם מישהי שאין לי מושג מאיפה היא משתינה.
הדג לא נעלב כשהדייג הורג אותו,
או כשבשוק מוכרים אותו בשקל ותשעים,
אם אני הייתי דג, הייתי בוודאי צועק,
אבל משום מה כל הדגים תמיד שותקים.
אני מודאג שלעולם לא אבין את הדג,
או אותך כשאת אומרת ש:"אלפי רסיסי רגשות יש לים".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/11/03 1:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר הורביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה