קטע הזוי שכתבתי לפני שנה.

בלי פאניקה!

להסתכל על זה כאילו זה באמת קיים
כאילו מישהו יכול לכפות עלי לראות משהו
מה? ראיה היא לא סלקטיבית?
אני לא מעודכן כנראה, בפעם האחרונה שבדקתי עדיין היו אנשים
שפתחו ספר רק כדי לבשל.

מה? החיים קיימים רק בחוץ? כשהצצתי החוצה ראיתי עולם שמלא
ב"בערך"ים.

עודף ביטחון יוצר חוסר ביטחון!
פנים יוצר חוץ!
אובייקטיביות יוצרת סובייקטיביות!

חיים בשביל המלה שאומרים בראיון עבודה. מצילים את אלה שלא
רוצים להינצל, דוחפים משמעות למשהו שנוצר כדי להיות חסר
משמעות.

בלי פאניקה!

חיוך אומר הכל ולא אומר כלום.
בונים בשביל לבנות ובשביל הבונים, אבל לא בשביל הבניין.

התחרות עם עצמך חיונית לתחרות עם העולם. אתה תמיד מפסיד לעצמך,
כדי שתוכל להכיר בהפסד.

להפסיד לעצמך זאת לא חוכמה, כי לעצמך יש עליך מידע פנימי. פצצת
עשן לאגף השמאלי, ניצחון טכני, נגמר המשחק.

בלי פאניקה!
מאריכים את המילים כדי לתת חשיבות, אבל החשיבות קיימת דווקא
בחוסר המילים.

למה צריך להשלים משפטים?
למה צריך לזמזם מנגינה?
למה צריך סדר?
בלי פאניקה!
בלי פאניקה!