יונה לוי גרוסמן / סבתי היתה אורגת |
דרך חוטי הצמר והנול
נארג עולמה.
סבי, היה הולך אליה
פסיעות קטנות,
מדודות,
מהוססות
שנאספו למרחקי געגועים אין קץ.
סיפורי טיפות שנאספו לים,
היו למעצבי חיינו.
והיום,
מעמידים את המשתנה
במרכז הבית
ומשתחווים לה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|