אבינועם יושב לבד על יד שולחן האוכל. הוא עושה פרצופים לכולם
וחושב, שככה הוא יצחיק אותם. אבל בכל זאת, אף אחד לא מתיישב
לידו. הוא מקבל את המנה הראשונה, שביום זה מורכבת מכדורי בשר
ברוטב עגבניות משומרות ומרק ארטישוק. לא בכל יום זוכה אבינועם
למנה שכזו. בדרך כלל, הוא ממתין שבועות לכדורי בשר כאלה ולמרק
ארטישוק. אין ספק שזו המנה האהובה עליו.
יוחנן מתיישב לידו. הוא מתעניין במרכיבי הארוחה להיום ואבינועם
מחייך אליו חיוך רחב, שחושף את כל הארטישוק המרוסק שבפיו
ועונה: "יש מרק ארטישוק משובח."
ממשיך הוא לחייך עוד כמה שניות, טועם מן המרק ומתעטש. כשהתעטש,
ירק אבינועם את כל המרק שהיה בפיו על פניו של יוחנן.


אליחי מתיישב עם כל החבר'ה ויש צחוקים. הם צוחקים על אמא של
מייק. מייק צוחק על אמא של יורם, שכתגובה צוחק על אמא של
אליחי.
הם מקבלים את המרקים שלהם. יורם שותק. חוזרים לרדת על אמא שלו.
הוא מתחיל להתעצבן, אך מפנים את הכעס הזה. אליחי צועק: "מי שלא
צועק מדלן בן זונה!" -  וכולם עונים "מדלן!". יורם משתגע, הוא
מוציא ארטישוק מהמרק ומעיף אותו באוויר.
באותו רגע, שומעים צעקה מהכיוון השני. אבינועם ירק על יוחנן.
הארטישוק, שזרק יורם, פגע באליחי.


הטבח קורא לי לשיחה ומבקש לדעת מה קורה בחוץ. עניתי לו, שאינני
מתכוון להלשין. הוא תפס אותי בצוואר ושאל בקול רם, כדי שכל
שוטפי הכלים ישמעו: "מה זה?! אתה לא רוצה להלשין?!" ועניתי
בפשטות- "לא".
הטבח עזב אותי ויצאתי החוצה.


יוחנן לקח את המזלג מהשולחן ודקר את אבינועם. אבינועם צרח.
יוחנן דקר שוב. הוא הכניס לו את המזלג עמוק לבטן וקרע אותה
לגמרי. איש לא הסתכל. גם אבינועם כבר לא העסיק את מוחו במה
שעושה לו יוחנן. הוא הבחין במכות שהתחילו בצד השני, בין אליחי
ליורם.
הוא הכניס את המעיים לבטן ורץ אל הזירה. היה רעש גדול. גם הטבח
עמד שם והשחיז כפות (בשביל מה?!).


אליחי חטף את הקריזה של החיים שלו והוציא חוט דייג מהכיס. הוא
ניסה לקפוץ על יורם. יורם התנגד אבל לא יכל יותר. אליחי חנק
אותו למוות עם חוט הדייג. למרות שיורם מת כבר, אליחי התחיל
לזרוק אותו באוויר ולבעוט בו בוולה, רק משום שהייתה התקהלות
מסביב. הוא ראה פה הזדמנות להפוך למקובל יותר.
(הקהל מלווה את הבעיטות ביורם ב"הולה".)


הטבח חזר למטבח והתחיל לזיין את אחת המתנדבות. זה היה הרגע של
חייו.


התחילה אזעקה. ברמקולים קראו לכולם להיכנס למקלטים, כי יש חשש
לגשם, ולכן- על כל התושבים להיזהר שלא להרטב. כולם שמעו-
ונבהלו. המהומה הייתה גדולה. כולם ברחו בריצה מחדר האוכל אל
המקלטים. אני נכנסתי לשירותים.
למחרת בוטלו הלימודים בבית הספר, כי הכיתה שלנו נפגעה על ידי
ברק ולא היה בה חשמל. הלכתי לעבודה בחדר האוכל שוב. לא היו עוד
אנשים רעבים שם. הוצאנו משם את הגופה של יורם.