בורח שלשום, בורח אתמול, בורח היום, בורח מחר
כל יום אני בורח
ובשביל מה?
בשביל עוד יום של שלווה?
בשביל עוד יום שאני יוכל להגיד לעצמי שאני עושה עם עצמי משהו,
שבעצם אני לא.
בורח שלשום, בורח אתמול, בורח היום, בורח מחר
כל יום אני בורח
וחושב לעצמי אוליי מחר יהיה שונה, אבל אני כבר יודע שלא, אני
יודע שמחר גם אני יברח.
בורח שלשום, בורח אתמול, בורח היום, בורח מחר
כל יום אני בורח.
ומנסה לראות את החיים שלי במבט בוגר יותר אבל המבט הבוגר אומר
לי אותו דבר, למה לברוח תתמודד עם הבעיות שלך.
בורח שלשום, בורח אתמול, בורח היום בורח מחר
בורח כל יום.
ואז לבסוף אני אומר לעצמי, האם החיים האלו של בריחה שווים את
זה בכלל, האם הם שווים שאני יהיה חיי?
כי בריחה זה לא דרך חיים, אבל להתמודד זה כל כך קשה, אוליי
בעצם למות זה הבריחה הכי גדולה שלי, אבל מצד אחד כל החיים אני
בורח אז מה זה משנה עוד בריחה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.