היית שלו, והוא שלך.
נקשרת אליו.
היית חלק ממנו,
כמו גוזל שטרם נולד לאמו.
והכל היה נראה כה נפלא,
כל כך הרבה אהבה.

פתאום יש סדק,
סדק קטנטן שבקושי מתייחסים.
ופתאום הסדק הופך לשבר,
והכל מתנפץ לרסיסים קטנטנים.
ואת... מחפשת את החלקים שנעלמו,
לא מבינה איך סדק קטנטן הופך לבר כה גדול.

לפתע יש דממה,
שתיקה מעיקה.
רגע שאף אחד אינו יודע מה לומר.
המבטים מתחלפים,
הרגשות מעורפלים.
ובתוך כל מבט את מרגישה יותר מדי.
אז את מתרחקת,
לא מסוגלת להבין,
להיכן נעלמו כל הרסיסים.


15.2.01