קמתי לי לתומי לעוד בוקר רגיל...
לא חשבתי על מה יום זה צופן בחובו, כיוון שהתרגלתי לשגרה
היומיומית.
לבשתי את חולצת העבודה שלי, שתיתי את הקפה הרגיל (4
כפות,1סוכר), אך כשניגשתי למראה בעת צחצוח השיניים שמתי לב, אך
רק בהסח הדעת, לדבר מוזר, חדשני ומרענן...
השתקפותי במראה נראית כמצויירת!
הייתי בשוק, ניסיתי לסגור את פי אך הרגשתי דבר מה, בעל מרקם
חלקלק...
כאשר פקחתי את עיניי, גיליתי לתדהמתי שהשתקפותי יצאה אליי
מהמראה ונשקה לי...
שפכתי את נשמתי לכיור, ברחתי מהמקלחת ונעלתי את הדלת...
החלטתי שאני צריך לישון קצת יותר שעות במקום להאזין ללהיטי
להקת "האצטרובלישנים" בשעות הלילה המאוחרות.
כשבאתי לצאת מביתי, שמתי לב שיש קופסת פופקורן מלאה על שידתי.
שפשפתי את עיניי ויצאתי החוצה בצרחות "הצילו הצילו אמל'ה
אמל'ה".
בעודי הולך ברחוב בהפסקת הצהרים שלי, חשתי טפיחה קלה על כתפי
החסונה, הסתובבתי ונדהמתי לגלות שוטר רושם לי דו"ח על עמידה
במקום במדרכה סואנת...
מיד פניתי אליו בבוז ובהאשמות "זוהי שערוריה... אני רק נעמדתי
כדי לרוקן את המאפרה, וכך אתה רושם לי דו"ח?!"
מרוב עצבים וג'ננה קפצתי ממקומי, חטפתי את אקדח השוטר ויריתי
ירייה חדה (שעושה פגיעה קהה) ישירות בראש השוטר...
לתדהמתי השוטר נשאר לעמוד, המום מפעולת משגה גדולה זו, וריפא
את פצעו במצמוץ המחשבה, הביט עלי כדקה או עשר והגיש לי קופסת
פופקורן.
לא ידעתי מה לומר, לעשות... הרגשתי מבוכה רבה...
השוטר דחף לידי את קופסת הפופקורן, הסתובב והלך...
זרקתי את קופסת הפופקורן וכעבור שניה קפצה עליי אינגה והזמינה
אותי לדירתה שבמקרה לא הייתה רחוקה מהמקום.
היא הציעה לי כוס מיץ פטל חם והתחילה להפשיט אותי...
כעבור שעה יצאתי מביתה, נודף ריח של שכרון חושים מטורף...
בחדר המדרגות, בגרם המדרגות האחרון עמדה שם בפינה הלחה קופסת
פופקורן מתבודדת ועזובה, אך הפעם היא הייתה מלאה עד חציה...
מרוב אושר חטפתי אותה ויצאתי לדרכי...
התחלתי לחטוף לי תירס מפוצץ, אחד אחד...
טעמו היה מלוח וקריספי... היה לו את המרקם החלקלק שהרגשתי
בבוקר, דבר שעורר תמרור אזהרה במוחי...
ואז כמכת ברק ביום שמש קיצי, חם עם קשת בענן המבצבצת מבעד
לטיפות האגל החמצמץ שירד כתוצאה משבר הענן החומצי...
אם אני רואה דמויות מצוירות במראה, אם שוטר מרפא לעצמו פצע
בדרגת 20 "דריצות" ממוצעות, ואישה סקסית קופצת עליי כחתולה
עצבנית השומרת על גוריה מפני זוג ילדים המנסים לפגוע בהם, סתם
משום מקום ואני אוכל פופקורן ברחוב...
דבר זה יכול להעיד רק על דבר אחד... אני פשוט חי בסרט...
סרט שהתחיל לפני חמש דקות ולמעשה כל חיי עד לרגע זה היו
הפרסומות...
כלומר... הייתי בפרסומות ועכשיו... חזרתי... ל...סרט...
אוי ויי זמיר...