בכל פינה אני מוצאת את דמותך השמיימית.
בשבלול האנגלי יש חותם שצועק את שמך,
על הדף נכתבות אותיות, שבצירופן ההרמוני קוראות לך אליהן.
כל הקלוריות מצטופפות בנקודה אחת, כדי שאוכל לראות אותך דרכי.
הזמן, שניתן למדוד אותו רק בתצפית מאוחרת יותר- נדמה כי נגוז,
כל הרעש מסביב, גורם לשקט שלך לפעום בחוזקה בתוכי.
אני תוהה על קנקנך, לכן, גם כאשר אני לוגמת מהתה - אתה שם...
הכביש מסתמן כמסלול המראה, ואתה עומד עליו, נינוח.
העב בשמיים יוצר אשליה רכה, ואתה חלק בלתי-נפרד ממנה.
אני שואלת על מחשבות- האם זה ייתכן (?)
"כן" אתה מתריס לעברי, כמנסה לתת את התשובה שתספק אותי,
ספק מצליח, ספק לא, אני מצליחה להבין בזכותך,
ואז...
בכל פינה אני מוצאת את דמותך השמיימית
מחייכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.