"אתה מבין, זה מאוד לא נעים"
אמר הבחור, ובמקרה צדק
אשמתו זאת בטח לא היתה.
"ובכלל" הוא הפטיר אל חלל האוויר
"לא היה לי מושג".

"בטח" חייך הוא בהבנה
וכבר שחרר הבחור נשימה
"הרי מה כבר מסגירים,"
הוא המשיך, "שמלת כלה
והינומה".

לפתע נפלט לו "היא זו שיזמה"
"אז מה" הוא ענה, "ליזום
יכול כל אחד".
הדליק סיגריה אחת-אחרי-אחרונה
וישב.
הבחור היסס אל עבר היציאה,
בתגובה ראשו עלה וירד.
הוא פנה לצאת,
ואז כאילו נזכר- "ואגב,"


"בשלושים לחודש אתה עסוק?"
הוא השיב בלי לענות- "חתונה שמחה."
"תודה," חייך הבחור,
"בקרוב אצלך."

לפתע נפלט לו- "כדור"
"איפה?" שאל בתמיהה הבחור
וכל גופו אומר רק מבוכה
הוא חייך למשמע השאלה הצפויה, ושלח יד אל המקטורן-
"בקרוב אצלך."