[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זה מצחיק לחשוב על זה נכון? יום אחד למעלה ויום אחד בבור...
איך החיים בעולם משתנים מהר ואני שרוצה לעצור לא מצליח לעמוד
במרוצת הזמן שממהרת ממש כמו תיקתוקי השעון. תיק תק, תיק תק,
והצליל מרצד בראשי... חייב להספיק אבל מצד שני חייב להפסיק.
הריצה המטורפת היא זו שהורגת אותנו, לא המלחמות המטורפות ולא
היחס ברחוב רק הריצה סביב השעון, למה זה מצחיק אתם שואלים? נו
ברור הרי איך דבר שאנחנו המצאנו בסופו של דבר הורג אותנו? משהו
יותר חזק מרובים, חניתות, פצצות, טילים, מטוסי קרב ושאר הדברים
הקטלניים האלה. משהו חזק יותר, יפה יותר ורך יותר אך גם אכזרי
יותר, כואב יותר וכמובן מפחיד יותר... הזמן כמובן!!
הזמן זה שמראה שעברה חלפה לה שנה , הזמן שאומר שהינה עברה
תקופה ומתחילה חדשה והזמן שאומר שאנחנו כבר זקנים ואפילו כבר
מתים עוד כשאנחנו בחיים.
הלחץ הזה של להספיק הכל ב"זמן"... למהר כי כבר מאוחר... זה מה
שהורג אותנו ובטח לא מלחמות!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נשים. אי אפשר
איתן, ואסור
להרוג אותן


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/11/03 13:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלידור קנפו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה