לגיא, כמו שצריך

אני רע לי ממך אני
רוצה להקיא את השאריות מהבטן רוצה
לסדר את הכל בשורות שיהיה לי ברור לסדר
את עצמי את אותך את
כל הלכלוכים הקטנים שהשארת לי בבטן ואת כל
הדברים הרעים שאמרתי ואומר הדברים
שאתה עושה בי בלי לדעת שאתה
פוגע בי אני בולעת את החץ אחרי שהוא פוגע
בי ומעכלת לתוך הגוף וזה נטמע בי.
שואפת אבק לריאות ושואפת
להסתדר איתך יום אחד להסתדר
במדפים שאדע: אני מסווגת במדפים
העליונים שלא יהיה אפשר להגיע, העליונים
יותר ישמרו עליי שאתה ואף אחד אחר לא תטלטלו אותי יותר
ממה שאני כבר מטולטלת ממני או ממה
שכתב עליי גון בשיר שכתב
במיוחד למשוררת הזונה שאני (עושה מעצמי) במיוחד
בשביל כל הגברים שרוצים אותי בשביל
לשלוח ידם בכל אני כדי שאוכל לשלוח
אותם לעזאזל עם כל אותם
שכבר שלחתי משכבר
הימים להפליג בימים
שהם לא אני.

כל כך התרחקתי ממך
ויש כל כך הרבה סוגים שלי
כולם יותר מדי אמיתיים
וזה מקשה עליי לבחור
אני מבלבלת את עצמי
כשם שאני מבלבלת את כולם כשם
שכולם מבלבלים אותי
אתה כל כך באמצע של כל זה אתה
הבעיה הכי גדולה שלי
ואיך זה שתמיד בסוף
אתה תמיד תמיד
נשאר באמצע?

איך זה שתמיד
מההתחלה באמצע ולסוף
אני תמיד מסביב
ובאמצע
ובהכל

לפעמים
כואבות לי הידיים
מלהקיף כל כך
לפעמים
גם אני צריכה שמישהו
אחר יהיה הקווים התוחמים שלי,
לא אני.