[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אנג'ל גירל
/
יציאה בשישי

יום שישי.
היא נישארה בבית, החברים יצאו לבלות, היא בבית עם ההורים,
חברים שלהם באים עוד מעט. אולי, אולי הבן שלהם יבוא? אולי...
הוא היה הידיד הכי טוב שלה פעם, אחרי שהוא הלך לצבא הם התרחקו.

באמת, מה יש לבן 22 במשותף עם ילדה בת 15? אבל כשהם היו קטנים
יותר הם מצאו, הוא התעניין. היא יושבת למעלה קוראת, מלמטה
נשמעים קולות של אנשים. הם הגיעו, מעניין אם גם הוא. היא
ממשיכה לשבת למעלה.,יודעת שאם הוא בא אז הוא יעלה. אחרי כמה
דקות נשמעים צעדים עולים במדרגות, לאחר כמה רגעים היא רואה
אותו עומד בכניסה לחדרה. כמה זמן לא ראתה אותו.
"מה נשמע?" הוא שואל בחביבות וניכנס מתיישב לידה.
"הכול בסדר, ואצלך? איך החיים?" היא מסתכלת עליו ומחייכת.
"הכול מעולה. את לא יוצאת היום? עם חבר שלך אולי?" הוא נשמע
כאילו מנסה לגלות מידע חדש.
"לא. לא רציתי לצאת עם חברות שלי, וחבר? חבר אין לי... ומה
איתך? למה אתה לא עם חברה שלך?" פעם אחרונה ששמעה ממנו הייתה
לו חברה קבועה במשך שנה.
"נפרדנו, זה לא הסתדר," הוא אומר בנימה מסתורית "אז אם את לא
יצאת וגם אני לא בא לך שנצא שניינו ביחד?" הוא מסתכל עליה במבט
מצפה, מבט שמצפה לתשובה חיובית, והיא מתכוונת לתת לו אותה
"אמממ טוב אין בעיה. לאן בא לך?"
"לאן שתרצי, לשם ניסע."
"או קיי אז צא ותן לי להתלבש."
הוא מחייך והולך לכיוון הדלת. "אני מחכה לך למטה."
היא מהנהנת וסוגרת את הדלת.

היא יורדת במדרגות. "יאללה ניסע?"
הוא קם ופונה אליה "קדימה."
"טוב יאללה, אנחנו הולכים."
הורים נראים קצת חסרי אונים. אחרי הכול הוא בן 22 והיא בת 15,
אז מה אם הם מכירים אותו? בכל מקרה, הורים מגוננים. "אל תדאגו
אני אשמור עליה." הוא אומר ומחייך להורים. הם יוצאים ועולים על
האופנוע שלו. הוא נותן לה את הקסדה הנוספת שלו ועוזר לה לשים
אותה. "אז לאן את רוצה לנסוע?"
"אממ בוא ניסע למצפה."
"אחלה." הוא עולה על האופנוע ומתניע. הם נוסעים לכיוון המצפה.
בדרך הם מגיעים לרמזור בדיוק כשהוא מחליף לאדום. הוא עוצר
וממתין שהרמזור יהפוך לירוק. משם הכל קורה כל כך לאט: המכונית
שבה אחריהם לא מספיקה לעצור, היא נכנסת בהם מאחורה, נכנסת בה.


היא מתעוררת בחדר לבן. הוא יושב לידה, ישן. מסכן, בוודאי היה
ער כל הלילה.
"אלי, אלי תתעורר."
הוא מתעורר באיטיות ומתבונן בה, "סוף סוף התעוררת, דאגתי לך
מאוד. את זוכרת מה קרה אתמול?" הוא מתבונן בה בדאגה.
"קצת, הכול מעורפל."
"לא נורא, עדיף שלא תזכרי. תשני לך עכשיו קצת, תשני."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין אין אין כמו
במבה!


"אמרו את זה
קודם, לפניי.זה
לא משנה!
אני ואתה נשנה
את" המדיניות
הדפוקה של במבה
אדומה בשקית
קטנה בלבד!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/12/03 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנג'ל גירל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה