חוטם הגרדום מונח על שולחן ערוך
כלהבה מתפתלת מחכה לליטוף
מתנדנד ובוהה
בחלום לא שלו
וחוזר שוב לחיות את חייו בשלוותו.
ושריקות הרוחות בין חולות
לוטפים
את עלי הזהב שבשלכת נוזלים.
וליבינו דם,
וליבינו יקר,
נשימות ארוכות
בין טיפות לטיפות
מענגות ברכות את מחשבות הטרוף.
ואותנו בתמונה נמסגר שהזיכרון המתוק לפחות ישאר
בין בכי לצחוק
ברגעי השלווה
הלהבה עוד תכה עם גרדומה המושלג
בלבבות אוהבי השלכת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.