יהודה אמר לי שהבגידה מתוקה
ועלי הדפנה נשרפים בשערותי
הוא משאיר את חלוק הנחל על הארץ זבת החלב.
והולך.
והזרם ממשיך נוע
והאש ממשיכה לבעור
כשהקרפיון שוחה בכיוון הזרם, טעות היא בידו.
דרכו שגוייה.
לומדים מטעויות אומרים,
ישנו יום כיפור הם מחייכים,
אלוהים רחום, גני המרומים פתוחים.
אבל כייצד הדבורה תצום כשחטאה גרם למותה?
ואיך תצליח לסלוח לעצמך?
חלוק הנחל מונח על האדמה
הזרם ממשיך כהרגלו,
ועלי הדפנה כבר מזמן אפר דהויי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.