שי ברלין / פעם בשנה |
שבדקה רגישה אחת זה הכל משתנה
ושניינו יושבים מול הים בזריחה
וזכרונות כמו המים נוגעים שוב בך
וכל שנה באותו המקום
מול כסאות הפלסטיק בחול הכתום
ושוב אני מבין שזאת אותה אהבה
שאני עוד זוכר משנה שעברה
אבל שנחזור זה הכל יעבור
כי לנו אין ברירה
סוף הקיץ זה גם סוף האהבה
ולפעמים זה נדמה
שאני יותר מדי מנסה
לנסות להלחם באותה הרגשה
שמרגע לרגע מצטברת בך
אבל שנחזור זה הכל יעבור
כי אין לנו ברירה
בחורף ביננו לא תהיה אהבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|