ולמה שהוא ירצה? או אפילו יחשוב?
תסתכלי במראה.
המון שיער חום-סתמי, מתנפח רק כשלא צריך.
עיניים ענקיות, עגולות ובולטות (כמו ליצנים על קפיץ שקופצים
מתוך קופסה), ספק ירוקות - ספק כחולות.
הראש עגול גם הוא. ולא משנה כמה תגידי שעצמות הלחיים שלך פשוט
"רחבות", הוא עדיין ישאר עגול - כדור שתקוע בקצה הגוף שלך,
שדרך אגב, גם הוא לא משהו.
חזה קטן, בכלל לא פרופורציונאלי לאגן שלך. גם הצורה יכולה
להיות יותר מוצלחת - יותר תפוח, פחות לימון.
שביל של שערות שאת חושבת שאף אחד לא רואה מוביל לבטן הבכלל
-לא-מוצקה שלך - צמיג משתפל כמעט מעל לגומי של התחתונים.
הקימור שבין החזה לאגן יכול היה להציל אותך, אבל כשתסתכלי מעט
למטה, לירכיים, תראי שהן הורסות הכל. יוצרות מעין קו ישר
ומגעיל עם האגן. הורידים הכחולים שיוצאים מהן לא תורמים גם הם
למראה.

הצרה היא שאת חושבת שאת יפה. כולם אומרים שזה מה שאת חושבת,
מסתובבת כאילו יש לך מה להתגאות. אף אחד לא חושב שאת יפה -
מקסימום "מיוחדת" (וכולנו יודעים ש"מיוחדת" זהה לזה שתגידי
"חמוד" על גבר). את פשוט לא מהבנות האלה. ומיוחדות אף אחד לא
רוצה.

והעצוב הוא, שלא משנה מה תלבשי, איך תתאפרי או כמה תקיאי.
מקסימום "מיוחדת".