בובה קטנה ודהויה
שוכבת בצד בדומיה
איש לא נוגע, לא מתקרב
חוץ מאותו הילד שלידה שוכב
קם והולך, לא ישוב עוד שנה
לא רוצה לשחק עם בובה ישנה
הפנה את ראשך, הסתכל בבובה
כה פגועה ולבד, נותרה בודדה
מתוך עיני כפתור ופנים אפורות
זלגה לה דמעה ואחריה רבות
שוב לא ישכב לידה, לא יחבק
הלך, לא יחזור, אותו ילד נודד
ימצא לו בובה חדשה למשחק
עיניים נוצצות וחיוך עם ברק
אך תמיד ישאר אותו זכרון
על בובה ישנה בקצה מסדרון
עיני הכפתור עם הדמעה בקצה
רבים יעברו אך איש לא ירצה
בובה קטנה, כואבת ודהויה
ששוכבת לה בצד בדומיה.