|
שם בקצה של הזמן
מוצאת אותך דורך
על רגעים אבודים.
בלילות של אפלה אלימה
חלומותיך היו בודדים.
ואני בדרך אליך
קולטת סימני קריאות
זורקת לבוש של
ימים ושעות
על גופי
לשנות את השתיקות
באופן סופי. |
|
"על החלון
ישבתי, ומשוואות
בפיסיקה כתבתי.
פתאום החליק לי
העפרון, ניסיתי
לתפוס והופס...
נפלתי
מהחלון..."
מתוך -
יומנו של סטיבן
הוקינג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.