ובכן, יש לי כמה עקרונות מנחים: לא לעודד ולקבע דברים רעים.
האם לכתוב דיכאון זה רע, או שזה מעודד אנשים שחשים שהם לבד?
האם להתלונן על מצוקותי ומקובעויותי הן הנצחה של הלא טוב או
חובה לגיטימית של יוצר? אני מתלונן על אלו שאני הודר על העולם
המגעיל והסוטה שהם העבירו הלאה. מוגלה רצינית. אבל אני הורה
בעצמי.

בואו נשנה קצת: נפסיק עם מלחמות, העמדות פנים, כסף, שקרים,
זיהום ושאר חולירות, וננסה פעם אחת ולתמיד, זקנים כצעירים,
להנפיק עולם טוב יותר ולהוריש אותו גם הלאה מעצמנו.