מכירים את השיר "בא לשכונה בחור חדש"?
טוב, אני מקווה שכן, וגם אם לא, הסיפור שלי יהיה על בחורה חדשה
שבאה לשכונה.

זה התחיל ביום בהיר אחד, גלי, התידדה עם רוית, הבחורה החדשה.
מכירים ת'בחורות המאגניבות האלה שלא שמות זין על העולם ועל מה
שיחשבו עליהן, והן כאלה שאנטיות? ...כזאת הייתה רוית.
בהתחלה, שאני ומירה שמענו על רוית ישר אמרנו, פריקית! היא
תדרדר את גלי! אבל בעצם עמוק בלב פחדנו שגלי שוב לא תיהיה חברה
שלנו. כמו שהיא עשתה לנו אז כשהכירה את אור או שהייתה חברה של
ירון. לגלי היה דפוס התנהגות חוזר ומעצבן במיוחד אבל בכל זאת,
היא הייתה ילדה כל כך ידידודית וחמה כשצריך, אחת שכולם רצו
שקרבתה.
גלי מיד התחברה עם רוית והן ניהיו חברות בלב ובנפש, וכצפוי,
גלי שכחה ממני וממירה.
אני לא אהבתי את מירה בתור חברה, בשביל אחת שאומרים לה "שלום,
שלום" היא הספיקה לי, אבל לא יותר מזה. אבל מירה, שהייתה תלויה
בגלי נשארה לבד עכשיו, היחסים בינינו היו דיי הדדים לדעתי.
מירה נטשה אותי והתחברה גם כן עם רוית, וגם הן ניהיו חברות בלב
ובנפש, ומי נשארה לבד? כן, צדקתם...אני.
הימים עברו, וכמעבר הימים התקרבתי גם אני אל רוית שהתבררה
כחברה נפלאה.
אבל עכשיו, התחרות סמויה עוקצת ופוגעת ואני נשארתי מאחור.
איזה תחרות אתם שואלים?...
התחרות של מי תזכה בתואר "החברה הכי טובה של רוית". גלי בנתיים
הייתה מקום ראשון, מירה מקום שני, ואני, אני פיגרתי מאחורה.
התחרות הזאת סימלה בשבילי הכל, לא שהיה אכפת לי התואר המזורגג
הזה, אבל בכל זאת, להשאר לבד, אני לא מוכנה...
עבר זמן, ומירה פשוט ניהייתה העתק מוחלט של רוית, בכל תחומי
החיים דמתה לה. כל כך הרתיח אותי בלב שבנאדם יכול להיות עד כדי
כך חסר אופי ולשנות נורמות חיים והרגלים ולעבור גבולות, רק כדי
להרשים אדם אחר.
גלי, עדיין הובילה בתחרות אבל מירה צימצמה פערים, ורק אני
נשארתי מאחור, לי אין כל חשק להדמות לרוית, ולהדחף אליה בכח
אינני מסוגלת, יש לי כבוד וגבולות עצמיים.
ועכשיו התחרות עדיין מתמשכת וזה נראה כאילו היא אף פעם לא
תגמר, אבל מה יקרה, מה יקרה, אם מירה גלי ורוית יהיו עכשיו
שלישיה ואני אשאר לבד?!
מה אני אעשה?! הלבד הזה מפחיד אותי, הוא משתק לי את הגוף מרוב
פחד... אבל, אולי, במקרה רוית תקרא את הסיפור ותבין שהוא עליה
ותבין את בקשתי, אל תשאירו אותי לבד!