ארבל הכרמלי / חלום מצוי בזמן כפוי |
ואני לא שם,
את כן כאן
ואני כן שם
והכל מעצימת עיניים
בניווט הדמיון אל פנייך
תוך ניצול זיכרון אברייך
בתיבול עצמי של תחושותיי.
זהו החלום המצוי
שהנו תחליף הזוי
לחוסר שינה כפוי
על מי שמצוי
רחוק מהרצוי -
רחוק ממך!
ולו רק יתבהרו הימים
ויתקצרו המרחקים,
ולו רק יחלפו הימים
ויתמוססו הקשיים
ושוב ישתרעו אוהבים
על זרי הפרחים,
אוחזים יד ביד,
מכושפים מהמבט,
מהופנטים מהמגע
אך מאוהבים בהכרה.
01/04/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|