מקנא אני ביופיו של עולם
אנחנו ידענו הכרנו את כולם
כל המתחסדים והענווים,
היפים והאמיצים
אלו שקמו ונפלו בקול שאון
אלו שחרצו גורל עם תקתוק השעון
ואני את אשר על לבי אמרתי
ובקול פעוט אבל חשוב הגבתי,
עתיד והווה נכספים ישובו בלא חת
ודיי להסביר את גודלו של החטא,
כי אין דרך חזרה מגורלות קשורים
וקולו של היחיד ועוד אחד - קולות הרבים,
כששניים זוכים באהבה מקשרת
חוצה גבולות -
מחסומים ודיעות פורצת
ושם שמיים מהללת, מפארת.

אשרי המאמין באמונה קדומה
בטעם ודופי של חסרי האהבה
בחצים עקלקלים, עוורים למטרה
חסרי תחושה, אימרה נוקבת, השפעה
ואני אשר אמרתי את אשר בלבי
וקולי היחיד הינו חץ אהבתי,
המפלח דיעות קדומות ודברים נמהרים
כל המתחסדים והענווים,
יפי הנפש והרשעים
אלה שחורצים גורלנו עם תקתוק השעון
וכל עתיד מתוק מחקו בלא כל הגיון,
ודיי להסביר את גודלו של החטא האנושי,
כמה שרצינו לאהוב ולומר -
לחיות את המחר,
ייעלם בזעם רגעי.
ואני?
אני אך הבעתי את אשר על לבי.