אין ספור אנשים
כמה אפשר עוד לספור
אין ספור שירים
כמה אפשר עוד לכתוב

השמש והים מצטלבים
והרוח כיבתה את האש
הגלים מתנפצים על המזח
ואני... מי אני בכלל?

הערפל מסתיר לי את העבר
והעתיד בכלל לא נחשב
ההווה קושר אותי באזיקים
מפלדה, אי אפשר להשתחרר

אך המוח נקי ממחשבות
הנפש שרויה בתרדמה
"קומי, קומי", אני צועק
"מה כבר אני מפסידה", היא עונה

ואני כבר מתחיל לדבר
עם אלה שסיימו
שירמזו לי על העבר המעורפל
או על העתיד הלא חשוב
ואולי על ההווה הקושר
את הנפש השרויה בתרדמה
והמוח נקי ממחשבות
כי אני... מי אני בכלל?