|
השקיעה מגיעה אני נזכרת בך
איך אתה בא והולך כמו גלים
למה הזמן במקומו מונח
לא נותן לליבי להחלים
השקיעה מגיעה ואני לבדי
עומדת על החוף ומסתכלת
נזכרת שפעם היית לידי
בין זרועותיך הייתי מתכרבלת
ואיפה זה עכשיו? לאן זה נעלם?
איפה כל הקסם שהיה קיים?
איפה כל האהבה? איפה כל הרגש?
למה בלעדיך אני לא רואה אור שמש?
מה קורה לפרחים? מדוע הכל נובל?
ולמה הלב מכאב אינו חדל?
תסתכל מה גרמת! עכשיו אתה מרוצה?
לקחת את לבי... מה עוד אתה רוצה?
השקיעה מגיעה מסביב חשכה
והכוכב שלי אינו מאיר יותר
למה אני עוד אוהבת אותך?
למה אתה לי כה חסר...? |
|
|
-אבאש'ך ערומקו!
נכון? תמסור לו
ד"ש! כמה זמן לא
ראיתי אותו!
-סליחה, אני
מכיר אותך
מאיפושהו?
-מאוסם! אני
התינוק של
הבמבה, הייתי עם
אבא שלך בסדיר.
אפרוח ורוד מציג
את אחד המקרים
היותר הזויים
בהם יצא לו
להיתקל השנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.