עומדים הם מנגד, מסתכלים עליי,
מדסקסים בלחש כל-פרט-נלוז-בחיי...
אך למה באמת ידיעתם מייגעת?
אנשים, אנשים...
צעירים וקשישים...
מסוכנים הם מחיות היער;
מלחששים, מרכלים...
וזה מזה הם חוששים
- אנשים...
ואני?!
אין פחד בלבי ואין מורא,
אין הם יותר מקוטלי-קנים בטלנים,
המשימים עצמם כברי-בינה...
אינני מתייראה,
שהרי לעצמם מפניי הם חוששים
- אנשים...
ואכן בדבריכם
לי אתם מחמיאים, בטלנים,
שהרי מעניינת אני אתכם מכל יתר הנושאים...
מוקדש בתיעוב לכל הרכלנים. נכתב בתאריך 16/6/1993 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.