לפעמים נראה כאילו השמש זורחת רק על מנת להביא עלינו יום נוסף
של אכזבות, ולעיתים אנו חשים שעם כל שקיעה ושקיעה אנו רק
מתחזקים.
אי יציבות אופפת את חיינו, שולחת שלוחות של תסכול וקיפאון אל
תוך הוויותינו ומצד שני מאירה את הבקרים ומרוממת את נפשותינו.
ניתן לשוות אדם בלתי יציב, ללילה אשר לאחד יכול להראות מאיים,
חשוך ומרעיד ולאחר יכול להיות מואר כוכבים, רומנטי ואף מיסטי.
אי יציבות הינה סטאטוס זמני בלבד שכן אין האדם יכול להתנדנד
מצד לצד זמן רב, מבלי לבסוף ליפול אל תהום אחד הצדדים. אם
מרצון ואם בטעות, או יותר נכון, באדישותו.
מבחירה או לא מבחירה הפור לבסוף יפול, ולכן על האדם לקחת את
מושכות סוס ההזדמנות בידיו כל עוד יש זמן לכך.

רואה אני סביבי אנשים החיים אורח חיים שאול, אורח חיים כפוי.
לעיתים מחכים שהרע מכל יבוא, ולו רק על מנת שהטוב מכל יבוא
ישירות אחריו. בובות על חוט, אשר למרות שיש ביכולתן להזיז לבדן
את גפיהן, בוחרות להזיזן לפי מקצב לא שלהם. מקצב אשר מוכתב על
ידי בובה אחרת. בובה מפעילה בובה מפעילה בובה, ואין איש יודע
מי הוא אותו ג'פטו אשר מפעיל את כולנו.
 מאמין אני ביום בו תמרודנה כל אותן בובות, יקרעונה החוטים,
ואת מקומם תמלא החשיבה העצמאית. מאידך גיסא, חושש אני מכך
שביום מרד זה את החוטים הפרימיטיביים יחליף שלט רחוק מונחה
אינפרא- אדום.