שער הברזל שנעלת בפניי
גם אלוהים לא יוכל לפתוח.
הנה אני, מוטל על גדר התיל
המקיפה את לבך,
ירוי מחיצי עינייך
החודרים כליות ולב.
נעם חיוכך שמנעת ממני,
גם אלוהים לא יוכל לחלק.
הנה שנתי נודדת בלילות טרופים
המקיפים חשכת ימיי.
שרוט אני ממדקרות מילותייך
ומדמם משתיקתך.
כשרונך לייסר לב אוהב,
גם אלוהים לא הצליח להוכיח.
את עוקרת עצמך מעמי
במשיכת כתף, בשתיקה.
אך בעוקרך עצמך מלבי
ונעקרו גם חיי מקרבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.