אביגיל עדין / חושך |
ערפל כבד כיסה את השביל,
ודרכי אבדה במבוך.
יש אור מבעד,
אך נפשי אינה יודעת נחת.
יד מנחה
הושיעי נא,
והראי לי את הדרך.
אל תתני ללכת שולל או שבי אחרייך.
ענן
פנה את הדרך,
והאר את פנסיך.
הצתת תקווה,
שאבדה מזמן מבעד לסבך.
את אחרון צעדי לא אדע לבדי.
לא אוכל לשוב אל דרכי,
שאי-שם אבדה לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|