נערה יפת קרסול
מחוללת יחפה
הלא גם בכייך
בעניי צחוק הוא
אבקשך למחול
ואני עצמי
אזמר למחולך
מנגינה מבעיתה
מנגינה עמומה
בקרני העכורה
זמר רצחני
לצנן בצלילי
את התלהבותי


ובעין הלילה
אשר לך
ראיתי את נצנוץ הזהב
נדם בי לבי מעצמת התענוג
ראיתי סירה
על פני מים ליליים
סירה מנצנצת
ושוב הטלתי מבט
אל רגלך אחוזת המחול
מבט נדנדה
ואת צוחקת ממיסה
ואני ברגלי שלי
מיד בשיגעון המחול

כשתם המחול
והנערה הלכה לה
ירד עלי העצב
השמש שקעה בי
ורעי הערב
החל בכסותו
והוא ישאל מתוכי
על עצבותי
סלח לי
על כי באתי
יאמר...