New Stage - Go To Main Page

רועי בן-זאב
/
כאב הפרידה

דם מהול במים.
הוא התיישב שפוף על רצפת האמבטיה ובהה בו כשהוא זורם במורד
הביוב המגעיל, היכן שהוא שייך... זאת הפעם המי-יודע-כמה שהוא
חותך אבל אף פעם אין לו אומץ לעשות את זה עד הסוף אז הוא רק
עוצם את העיניים לאט ומתמכר לכאב החודר ולאדרנלין שמפלח את
גופו, הוא חולם על אהבה חדשה אבל בינתיים לא יכול לשכוח...
גם את היית חותכת פעם, אבל עכשיו טוב לך.
הוא יוצא מהאמבטיה עם הדמעות בעיניים ומקנח את האף עם הנייר
טואלט הדו-שכבתי הזה שאמור להיות נעים בתחת, בינתיים הוא רק
שורט אותו... הוא נשען עם הידיים על המראה שמולו ו-"כוס אמק,
הדם עדיין זורם, אסור שההורים יראו את זה" ובאמת, ההורים שלו
לא יודעים כלום, הם לא מכירים אותו בכלל, מהרגע שהוא נולד הוא
לא שיתף אותם. לא כשהוא התחיל לשתות, לעשן, לזיין... אבל
בת'כלס זה לא עניינם, הוא לא צריך אותם בכלל, כרגע הם רק
כספומט...
"יופי", החתכים הפסיקו לדמם בינתיים, אז הוא לובש את החולצה
הזאת עם השרוולים הארוכים במיוחד שהוא מאוד "אוהב", אמא תמיד
שואלת אותו למה אבל היא אף פעם לא תדע את האמת.
הוא יוצא מהאמבטיה אדום מהאדים או סתם מהעצבים, זה לא משנה,
הכל חרא גם ככה... הוא מתיישב מול המסך המרצד הזה שוב, הדבר
היחיד כרגע שמספק לו קשר עם העולם החיצון, הוא קם לסגור את
הדלת ומתיישב שוב, תמיד קר פה! כל הזמן קר!
הוא מפשיל רק קצת את השרוולים כדי שהוא יוכל לחקור קצת את
החתכים אבל גם להסתיר אותם מהר אם מישהו יכנס, "זה ממש יפה"
הוא חושב לעצמו, וישר נכנסת לו המוזה לכתוב עוד סיפור...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/11/03 1:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי בן-זאב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה