2:27 בלילה בשעון בדיגיטלי
הוא לא יעצור
גם אם אתחנן
גם אם אאבד עוד קצת מעצמי
בכל דקה שתעבור
גם אם אתפרק ואפול
עם כל שניה נוספת
הוא לא יעצור.


זכרונות שעדיף היה כבר לשכוח
מילים שנאמרו ומשמעות חלולה
שאיש לא יכול להבין
לא אז ולא היום
ולא אף פעם.


רגעים קטנים שמדממים על השטיח היפה שלי בחדר

הוא עלה המון כסף
יש משהו שמוריד דם מאריגים?
חבל...
אמא תהיה כל כך מאוכזבת


אף פעם לא אמרתי
"הכל יהיה בסדר"
הצירוף מעורר בי בחילה
אנשים שאומרים אותו גורמים לי להקיא.


מעניין מהי ההגדרה של סבל במילון
שלי משתנה כל פעם ששוקעת השמש
כרגע היא על כדורים
אז היא לא שווה הרבה.


חבורה מעטה ומיוחסת של ידידי נפש שנבחרו בקפידה
כולם עוברים לי בראש

הם לא יבינו
אבל אני לא מאשימה אותם.


הריאות שלי מאותתות לי סימני מצוקה
הטעם בגרון כאילו בלעתי מאפרה וחצי
אבל זה מרגיש נוח

בלי העשן שחוצץ ביני לבין המראה
בטח לעולם לא הייתי מעזה להסתכל.


זה בסדר.
אני בסדר.
זה נשמע אמין אם מתרגלים הרבה.
לא עכשיו,
יש לי דברים יותר חשובים להתעסק איתם בזמנים הזויים שכאלה
שפיות היא אחד מהם.
הרס עצמי זה השני.


בעוד אלף שנים
בטח יספיקו להמציא מכשיר
שיעצור את הזמן
עד אז פשוט צריך ללמוד לחיות איתו

צריך ללמוד לחיות

צריך לחיות.


מי החליט?