גבעולי שושנה שדופים
ששרדו את החורף,
מתמוטטים מעומס הכאב
דמעות של צער נושקות לאדמה חרבה
ופריחה אין -
ופריחה אין באדמת טרשים עזובה
רוחות של אפר
אפר המתים
קוברים תחתם גבעולים שדופים
ודבר לא נותר משושנים שהיו ואינם.
נשימה אחרונה בדמות רוח קרירה
והחרציות כבר פורחות כי אביב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.