אנחנו שנה וחצי ביחד. הכרתי אותך דרך החברה הכי טובה שלי, בת'.
אתה החבר הכי טוב של החבר שלה, גיא, והם כבר שנתיים ביחד.
יום אחד לפני כחודשיים וחצי ניגשת אלי ואמרת שאתה יוצא למבצע
סודי עם גיא ועם עוד כמה חבר'ה מהמילואים. יותר לא יכולת
להרחיב, גם כשביקשתי עוד פרטים.
ידעתי שזה מבצע מסוכן ודי התנגדתי שתשתתף בו, דאגתי לך ודאגתי
גם לגיא.
גם בת' לא הייתה מרוצה מהמצב אך לא הייתה לנו כל שליטה עליו.
כל זוג החליט להעביר את הלילה שלפני המבצע באינטימיות ולהיפגש
למחרת כרביעיה.
נפגשנו כולנו בבוקר המבצע בנקודת האיסוף.
היה לנו קשה להיפרד, המבצע היה אמור להמשך כשבוע. שבוע בלי קשר
אתכם, בלי לדעת איפה אתם ומה קורה.
היינו לחוצים כולם, גם אתה וגם גיא חששתם ממה שעתיד לקרות.
ידעתם על סכנת החיים הכרוכה במבצע וגם אנחנו ידענו, אבל לא
דיברנו על זה.
היינו חייבם להיפרד, המסוק  שאמור לקחת אתכם אל היער שבו תפגשו
עם השאר כבר הגיע. נפרדתי ממך בחיבוק גדול ובנשיקה אוהבת,
אמרתי לך שאני אוהבת אותך ואתה הבטחת לי שתחזור בשלום. כך עשו
גם גיא ובת'. החלפנו זוגות כדי להיפרד בחיבוק גם מהחבר הכי
טוב.
אנחנו רביעיה מנצחת. כולנו החברים הכי טובים אחד של השני ולא
יכולים זה בלעדי זה.
התרחקתם כ-20 מטר מאיתנו לכיוון המסוק שלקח טווח ביטחון. לפני
שעליתם הסתובבתם אחורה והתבוננתם בנו בפעם האחרונה לפני שבוע
קשה במיוחד. לכם השבוע היה קשה פי שניים לאור העובדה שאתם הם
אלו שיצאתם למבצע המסוכן ובנוסף לא הייתה לנו כל דרך לתקשר.
הסתובבתם חזרה לכיוון המסוק עליתם אליו ונכנסתם בדלת. בת' ואני
התבוננו בהמראתו של המסוק.
לאחר מכן התבוננו זו בעיניי זו והחלטנו ללא אומר לבלות את
השבוע ביחד כדי להקל על עצמנו.
בת' ואני חברות כבר מספר שנים ומכירות היטב אחת את השנייה כך
שקל לנו להסתדר ביננו. הדבר שהקשה עלינו היה להסתדר בלעדיכם,
בעיקר לאור המחשבה על סיכון החיים הכרוך במבצע. לרגע לא הפסקנו
לדאוג לשלומכם, אך היינו חייבות להמשיך בשגרה. הלילות יחדיו
היו מן השקטים שלא היו לנו כבר זמן רב והדממה נבעה מחוסר ידיעה
למצבכם.
לאחר כשבוע קיבלנו שיחה מהיחידה שלכם שאמרה כי המבצע הסתיים
בהצלחה, אם כי גבה מספר אבידות. לא הסכימו לפרט לנו יותר. אתה
לא מתאר לעצמך איזו הרגשה עברה בנו, המחשבה שלא נוכל עוד לראות
אחד מכם העבירה לנו צמרמורת בכל הגוף.
הגענו כמה שיותר מהר אל אותה נקודת איסוף מתחילת השבוע ואפילו
הספקנו לראות את נחיתת המסוק. לבנו פעם בחוזקה, האם נקטעה
האהבה העצומה שלנו אליכם? או שמא על אחר לא שפר מזלו?
התבוננו היטב באנשי המדים שיצאו אט אט מהמסוק וחיפשנו אתכם.
לפתע הופעתם שניכם בריאים ושלמים, פרט לגבס שעיטר את רגלך
הימנית. דמעות פרצו מעיננו מרוב אושר, אך הצטערנו לגבי המשפחות
האחרות שלא יוכלו לראות עוד את יקיריהם.
רצנו אליכם בשמחה מהולה בגעגועים וזרקנו עצמנו על צווארכם.
הגעגועים נקרו בנו מהרגע שעליתם על המסוק בתחילת השבוע.
ליווינו אתכם אל הרכב ואני עזרתי לך בהליכה. לא סיפרת לי כיצד
שברת את הרגל ואני מצידי לא שאלתי. לא שאלנו דבר על השבוע שעבר
עליכם. אך אתם התעניינתם בשבוע שעבר עלינו.
כשהגענו לדירתם של גיא ובת' הלכתם להתקלח כל אחד בתורו.
בינתיים בת' ואני הכנו את המאכלים האהובים עליכם. חשנו צורך
לפנק אתכם לאחר שבוע כה קשה. יום לפני כן ניקינו וסידרנו את
הבית במיוחד בשבילכם בתור הפתעה.
אתה הרי יודע שבת' לא תמיד מסודרת...
את אחר הצהריים והערב בילינו כולנו יחד ובלילה שוב התחלקנו
לזוגות.
שמתי לב שהגבס שעל רגלך היה מאוד צבעוני ומשמח הודות לכל
הברכות, האיחולים והציורים של חבריך ליחידה. רציתי להוסיף משהו
משלי, אך במחשבה שנייה החלטתי לוותר. הרי בי לא תצטרך להיזכר,
אני איתך לאורך כל הדרך.
לאחר שלושה ימים הורידו לך את הגבס וכיום הוא שמור אצלך
בארון.
את השבוע החדש בילינו ארבעתנו יחד רוב הזמן, כפיצוי על השבוע
האבוד ומלא הגעגועים שעבר עלינו. ירדנו לאילת לארבעה ימים
ונהנינו עד אבדן חושים, חזרנו מלאי אנרגיה ואפילו עם שיזוף
אחיד.
כשבועיים לאחר סיום המבצע, הבחנתי שאינך נמצא בבקרים וכמוך גם
גיא. ניסיתי לברר את הסיבה עם בת', אך ללא הואיל גם היא לא
ידעה היכן אתם.
לא דאגתי, אני סומכת עליך ויודעת שתיידע אותי בכל דבר שתמצא
לנכון. אמרת לי שהלכת עם גיא לבקר את שלושת משפחות הנופלים.
גיא חזר מוקדם ממך, אך הוא לא ידע לאן הלכת. בדיעבד, אני יודעת
שזה היה רק חלק מאותן היעלמויות.
בערב שבת, לאחר שאירחנו את גיא ובת', התכוננו ללכת לישון. לאחר
המקלחת חיכיתי לך במיטה שתסיים להתקלח. שמעתי את זרם המים נפסק
ולאחר מכן את קול הדלת שסגרת. התעכבת עוד כמה דקות וכשנכנסת
לחדר אחזת בידך ורד אדום, נשקת לי באהבה רבה ונתת לי את הפרח.
שמחתי על המחווה הקטנה מבלי לדעת שמאחוריה מסתתרת החלטה חשובה
מאוד...
התיישבת לידי ודיברנו. אמרת שמאוד התגעגעת אלי במהלך המבצע
ושהיה לך קשה בלעדי. לא שכחת לספר על המחשבות שהתרוצצו בראשך
כשראית איך חברייך נפלו מסביב ועל הפחדים שניקרו בך. סיפרת גם
על שעות השינה המעטות ועל תנאי השטח הקשים, הדגשת שאת האומץ
שהיית צריך לאזור אזרת ע"י חשיבה עלי ועל כמה שאתה גאה בי. לא
סיפרת לי לשם מה נערך המבצע או מה עשיתם, סיפרת רק על מה
שהתחולל בתוכך, על התחושות ועל הרגשות שלך.
הייתי מאוד גאה בך באותו הרגע, וגם היום אני גאה בך. אני יודעת
שאין לי סיבה להפסיק להיות גאה ואני אתמיד בזה, כמו שאני
מתמידה בכוחה של האהבה שלנו.
אתה יודע שאני סומכת עליך ובוטחת בך ואני יודעת שלעולם לא
תערער על כך ותיתן לי סיבה לחדול.
דיברת על עוצמת האהבה שלך אלי והזכרת לי אירועים שחווינו יחדיו
וחוויות שעברנו, הזכרת גם הרפתקאות שעשינו יחד עם בת' וגיא
ובילויים מהנים שנכחנו בהם.
הדגשת שהמפגש הראשון שלנו, שקרה באמצעותם של שני חברינו
הטובים, היה הדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם (עד אותו ערב...)
ושידעת שזה עלול לשנות לך את החיים.
הערב אתה יזמת את רוב השיחה, אני כמעט ולא הוצאתי הגה. לא מפני
שנעתקו לי המילים, אלא שמזה זמן מה לא נפתחת אלי כך. הרי ידעת
על המבצע מספר שבועות ולכן היית מסוגר מעט. אמרת שמיד אבין
היכן היית בבקרים.
לפתע השתתקת. לקחת נשימה עמוקה והשתררה מן שתיקה דרמתית בחדר.
חשבת למשך כמה שניות ושלחת את ידך לכיוון השידה שעמדה בצמוד
למיטה.
פתחת את המגירה התחתונה והוצאת משם קופסת קטיפה אדומה בצורת
תפוח עם עלה ירוק. פעימות לבי החלו להתגבר והרגשתי שגם שלך,
מעצם ההפתעה המוחלטת עוד לא בדיוק הבנתי במה מדובר.
כאשר פתחת את הקופסה נגלתה אלי טבעת זהב יפיפייה בעלת יהלום
קטן המנצנץ באושר, הייתי המומה. פערתי את עיניי והתבוננתי
בעינייך, ראיתי גל של התרגשות עולה ומציף אותך. אמרת לי שאתה
לא יכול לחשוב על חיים בלעדי ושאלת אם אני מסכימה לחיים
משותפים ומלאי אושר. הסכמתי מבלי לחשוב פעמיים.
אמנם לקחו לך שתי שניות לקלוט את התשובה, אך לאחר מכן חייכת את
חיוכך היפה ביותר, ענדת לי את הטבעת ונשקת לי ארוכות.
עבר עלינו לילה סוער ומוצף רגשות חיוביים, עם הרבה התלהבות,
התרגשות וכמובן אהבה.
רק רציתי להזכיר לך את החלק היפה ביותר והחשוב לי ביותר בתקופה
שלנו יחד. אמנם היו חלקים נוספים ששבו את לבי ואני בטוחה שיהיו
עוד הרבה, אך החלק הזה לא יחזור על עצמו כי הוא ייחודי מאוד
וחד פעמי.
חיי אינם חיים בלעדיך... החצי השני שלך.