02127 אוטובוס - עוד שעתיים לריו דה ז'נרו , ברזיל

ישבתי על החוף לבד והתחלתי לעוף.
זה קצת קשה להסביר את זה, וזה גם נשמע די מטורף, אבל אני מצליח
לעוף רק שאני לבד.
אז איך שאני מתחיל לרחף, אני רואה את כל החוף מתחתי ריק,
שתבינו חוף "הצוק"- בקיץ, ריק.
אבל אם זה מה שמוזר לכם בסיפור הזה - אנחנו מתקדמים בסדר.
אז אני פשוט מתעלם מהחוף ומסתכל כלפי מעלה כדי לתת מבט אחרון
בעננים, לפני שאוכל לראות אותם רק מתחתי. אחרי דין ודברים עם
כמה ציפורים שהתעקשו אני חודר להם לפרטיות, הגעתי לדלתות של
הגיהנום וגן-העדן. למרות שהייתי בטוח שכמו בשירותים - על אחת
יהיה ציור של אישה ועל האחרת - של גבר, בהתאמה למידת האכזריות
שעולם שלמטה, הם פשוט היו שתי דלתות רגילות בלי שום סימן היכר
וכנראה שהיתי צריך ללכת לפי האינסטינקטים שלי, מה שהעלה בי את
המחשבה שבטח בשיטות האלה יש הרבה פיספוסים וחבל שלא עשיתי יותר
עבירות.
פתחתי את הדלת הימנית ונפלט ממנה חום נורא וריח צחנה, תיארתי
לעצמי שזה סוג של ניסיון לראות אם אתה מעיז להיכנס -  ובסוף זה
גן עדן, אבל כך או כך זה כבר לא משנה, כי הדלת כבר נסגרה
מאחורי והיא הייתה חד כיונית , מה שנשאר לי רק לקוות שההמשך
יהיה יותר נעים, כי אני שונא חום וצואה רותחת- זה מזכיר לי
שירותים כימים בצבא.
אחרי מסדרון לא מעודד שכלל תמונות מאסונות, סירטי אימה
ופורוטרטים של נאצים וטרוריסטים ערבים בולטים, נכנסתי לאולם
קבלה שכלל שולחן, ספסל ושתי בחורות מדהימות שבמבט מהיר וזיכרון
משעורי גיאוגרפיה זיהיתי שהן מהאיזור הסקנדינבי של כדור-הארץ.
בטח התנדבו פעם באיזה קיבוץ, ברפת, בלול או רק בהגברת הידע
המיני אצל ילדי ישראל. ותפקידם כאן היה כנראה שמי שאין לו
מספיק עבירות כדי להיכנס-  הן מפתות אותו עד שהוא ממלא את מכסת
העבירות הדרושה.
- "שם, מס' דרכון, מקצוע ועבירות עיקריות "
- "מושיקו ויצמן , אין לי דרכון, אני מובטל ו... מה עוד רציתם?
עבירות עיקריות? אני זוכר כרגע רק אחת רצינית - שרפתי לז'דקה,
המורה ההונגריה למתמטיקה  את האוטו בכיתה י'. סובארו מודל 86
חרא אוטו-בטח קיבלה יותר כסף מהביטוח- מורים כמו חתולים, תמיד
נופלים עם הרגליים על הרצפה"
חתול שחור שיצא מהדלת של המקלחות רק חשף שיניים לעברי בעצבים
והמשיך.
אחרי דקה וחצי של חשיבה, שזה קצת לבחורה בעלת צבע כזה בשיער,
אמרה: "תשמע מושיקו, חייבת להיות פה טעות, אין מצב שהגעת לכאן
עם העבירה הזאת, לפגיעה במורים יש סעיף מקל של פגיעה נפשית
מהקורבן לפני ביצוע העבירה,  מה שם המלאך שליווה אותך לכאן?"
-"הגעתי לבד, סתם ישבתי על החוף והתחלתי לעוף ומצאתי את עצמי
כאן"
-"אוף, עוד אחד" היא הרימה את הטלפון ואחרי דקה נכנס פוליטיקאי
ישראלי שמת לא מזמן.
-"תקשיב בחור צעיר, נשבר לי שכל פעם שאיזה ישראלי טמבל מחליט
לקפוץ לבקר, מפריעים לי באמצע הג'קוזי שילשול - בשביל לבעוט
אותו החוצה, אז לך לספר עלי לכול החברים המסטולים שלך, שהבא
שאני תופס אותו מרחף בלי אישור - גם מיכאל וגם גבריאל לא
יוציאו אותו מכאן!" אחרי הצעקות הוא התכופף ולחש לי באוזן:
"ותעשה לעצמך טובה - בפעם הבאה תכנס לדלת השמאלית - לא יתאים
להם, כבר ישלחו אותך לכאן, ומכאן- תאמין לי שלא יוצאים בקלות"
הרגשתי כאב חד בעכוז הימני שלי ועפתי דרך הדלת החוצה, שום
כישורי תעופה שהזכרתי קודם לא מנעו ממני את ההתרסקות על החול,
'רק שלא נחתתי על איזה מזרק של נרקומן חולה איידס', חשבתי.
הוצאתי פלאיירים של מסיבות שנדבקו לי לתחת והסתכלתי מסביב -
החוף היה מפוצץ באנשים, לידי ישב אלכס בעיניים סגורות ופה
פתוח- מעניין אותי לאיזה דלת הוא נכנס עכשיו.
אלכס היה בחור שקט - רוסי כזה אבל אבא שלו לא מאפיונר שיכור
ואמא שלו לא זונה, בכלל הזונה היחידה שהכרתי בחיים שלי הייתה
הונגריה, ז'דקה קראו לה, מורה למתמטיקה, שחיה על הכסף של גברים
חרמנים  ועל תביעות מביטוח הרכב, ואני זה שנכנסתי לגיהנום!
זונה.