[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רובי חזוני
/
שעורים בבריאה

04/06/02 07:00 קוסקו, פרו

שעורים בבריאה

כשאלוהים יצר את האדם הראשון, הוא לא נתן לו הוראות הפעלה, הוא
פשוט הפיח בו רוח חיים ואמר לו "סע בהצלחה", ואולי אפילו את זה
הוא לא אמר.
הטובה הכי גדולה שאלוהים עשה עמו - הייתה להיווצר בלילה, גם
כדי שלא יישרפו לו העיניים, וגם כדי שהדבר הראשון שיראה יהיה
זריחת השמש, פלא לא קטן בפני עצמו (והייתה זריחה לא רעה בכלל)
אך לאדם זו לא הייתה נראית טובה כלל, האמת היא שהוא רק רעד
מקור וקילל את היום בו נולד, אפילו שטכנית הוא לא ממש נולד.
את השעתיים הראשונות לחייו העביר בדמעות, שהחלו להתייבש איך
שעלה האור הראשון, ושהפכו לדמעות של שמחה כשהפציעה השמש והחלה
מחממת את גופו הקפוא.
כך ישב לו אדם שעות על קצהו של צוק מול השמש, עיניו בוהות בנחל
שמתחתיו , אוזניו מאזינות לפכפוך הזרם, אפו מריח שדות של פריחה
ועל כתפו מונחת יד...
אדם קפץ וכמעט שנפל מהצוק מרוב פחד, הוא הסתובב וראה מולו יצור
שקצת דומה לו, אך לבן לגמרי וגבו מעוטר בכנפיים מרשימות, הרוך
שפניו הקרינו הרגיע אותו ודיבורו הנעים העניק לו תחושת בטחון.
"אתה אדם הראשון? "שאל היצור בחוסר עניין.
"למה אתה רואה פה עוד מישהו בחור הזה?" שאל אדם בפליאה .
"אווו... אמרתי לו לא לברוא יצורים שמסוגלים להתחכם, הוא אף
פעם לא מקשיב לי"
"דרך אגב, סלח לי על ההתפרצות" אמר אדם "אבל מי אתה?"
"אני גבריאל" אמר היצור "אתה לא מכיר אותי, אבל אני מלאך, שזה
מין שליח של אלוהים שהוא זה שברא אותך ואת כל מה שמסביב... לא
משנה, תפקידי הוא ללוות אותך בצעדיך הראשונים בעולם"
"תודה" אמר אדם "נחמד לדעת שיש מלאכים מתחשבים פה"
"בבקשה, טוב - ברשותך ניגש לעניינים... את שיעור מס' 1 עברת
בהצלחה, והוא - לא לוותר גם כשחשוך וקר ואין אף אחד שיתמוך בך,
כל הכבוד, ממש הרשמת אותי... הדברים הראשונים שחשוב שתדע,
ותקשיב טוב - זה שדי חשוב שתנשום, תשתה, תאכל ותקשיב לכל מה
שאני אומר, בסדר ? "
"מה?" שאל אדם "מצטער, לא הקשבתי, פשוט כרגע זחל פה איזה יצור
ארוך וחלק עם תפוח בפה - אתה חייב להודות שזה מוזר... אכפת לך
לחזור שוב על מה שאמרת?"
"יודע מה?" שאל גבריאל "לא משנה, עזוב, כרגע תהנה ממה שאתה
רואה, כי בקצב הזה לא נראה לי שהמין שלכם ישרוד יותר מדי זמן,
בכל מקרה אני אקפוץ מידי פעם כדי לראות שהכול כשורה, עד שתלמד
לעשות הכל לבד"
"תודה" אמר אדם וגבריאל נעלם כלא היה.
אדם נשאר לשבת כמה שעות על קצהו של הצוק, מוקסם ממה שקולטים
חושיו, אך לפתע דאגה החלה מכרסמת בראשו, הוא שם לב שהשמש בורחת
לכיוון ההרים שמאחוריו !
בלי לחשוב פעמיים, קפץ על רגליו והחל רץ לכיוון השמש, כדי
להשיגה, כשכל הדרך הוא צועק לעזרה "גבריאל, הצילו, השמש בורחת,
תעשה משהו "
לאחר שעות של מרדף מתיש, קרס אדם אל האדמה והחל ממרר בבכי, הוא
היה מותש - והשמש נעלמה, משאירה אחריה שמיים שרק הולכים
ומשחירים, "זהו זה הסוף" בכה אדם  "היה דווקא נחמד, חבל רק שזה
הכל"
כך בכה יותר משעה, עד שנרדם מתשישות והתעורר רק כאשר קרני האור
הראשונות חדרו דרך עפעפיו, אל עיניו החולמות שנפקחו מאליהן.
אדם הופתע, השמש חזרה לאותו המקום בו הייתה כמה זמנים לפני
"בטח העולם עגול ומסתובב, כך שהשמש חוזרת כל פעם מאותו כיוון"
אמר לעצמו, אך מייד ביטל ואמר "שטוח, בעצם העולם שטוח !"
"מה שטוח?" שאל קול מוכר שבכל זאת הקפיץ את אדם מהרהוריו
"גבריאל, למה אתה עושה ככה? זה מפחיד!"
"טוב בסדר, אבל מה שטוח?"
"העולם" אמר אדם "הוא בטח שטוח, לא ?"
"כן, כן שטוח" אמר גבריאל וחיוך ממזרי מרוח על פניו "והוא גם
יושב על מערכת שלמה של פילים וצבי ענק!"
אדם חשב לרגע ואמר "באמת נשמע הגיוני"
אך גבריאל לא התייחס לדבריו האחרונים ורק אמר "שיעור שני ואתה
עדיין חי, יפה"
"מה השיעור?" שאל אדם
"או, טוב ששאלת, שיעור מספר 2 הוא: אל תרדוף אחר דברים אבודים,
ויש גם נספח לשיעור, והוא : תתפלא, אבל לפעמים דווקא מהכיוון
הכי פחות צפוי יזרח עליך מזלך הטוב, או בקיצור: לא בוכים על
חלב שנשפך, אלא הולכים להביא עוד מהמקרר"
"מה זה מקרר?" שאל אדם
"לא משנה" אמר גבריאל "אל תמלא את הראש בפרטים לא חשובים, כי
השיעור הכי קשה עוד לפנינו"
"הכי קשה?" אמר אדם "וואו, ממש מסקרן אותי לדעת מה יכול להיות
יותר קשה מהגיבוש שעברתי ביממה האחרונה"
"מה זה גיבוש?" שאל גבריאל
"לא משנה" ענה אדם "אל תמלא את הראש בפרטים לא חשובים... אז מה
לעזאזל יש בשיעור הבא שכל כך קשה בו?"
"ובכן שיעור מספר שלוש והקשה ביותר הוא" אמר גבריאל בקול רציני
"תהיה מוכן - אדם  תכיר, זאת חווה"


(אדם , בתור הגבר הראשון בהיסטוריה , לא יכול שלא להגיד את
המילה האחרונה , ולכן ובאופן בלעדי הרי לכם אוסף משפטי הסיום
שנאספו על ידי מומחים לאורך השנים וכנראה שלפחות אחד מהם נאמר
באותו מאורע היסטורי, ואולי לא, אבל בכל מקרה הרי הם
לבחירתכם:
"זה יודע לבשל?"
"ומה מאחורי וילון מספר 2?"
"אז זאת, זאת שגנבה לי את הצלע?"
"לפחות לא מקבלים ילדים עם זה! לא מקבלים , נכון?"
"אם היא לא מדברת, עוד יכול לצאת ממנה משהו חיובי"
"שיעורים זה לא משהו שאמור לקדם?"
"אמרת לאלוהים לא ליצור יצורים שמתחכמים , אז הוא ברא את זה
?!?"
"הלו, תתביישי לך, תשימי איזה עלה תאנה או משהו !" )







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פמיניזם הוא חרב
פיפיות.



הממתין לתוצאות


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/11/03 19:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רובי חזוני

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה